במשך שנים ג'וזפין "ג'וזי" דסגרנד מאוסטרליה נאבקה לא רק במשקל שלה, אלא גם במה שאנשים אחרים גרמו לה להרגיש כלפי עצמה. בבית הספר היא ספגה הצקות ולעג בגלל המראה שלה, ובגיל 16 משקלה כבר הגיע לכ־127 קילוגרמים. הביטחון העצמי שלה היה בשפל, וכל גלילה ברשתות החברתיות רק גרמה לה להרגיש גרוע יותר.
באינסטגרם היא ראתה שוב ושוב תמונות של נערות ודוגמניות רזות וחייכניות. במקום ליהנות מהרשת החברתית, היא החלה להשוות את עצמה אליהן ולהרגיש שהיא לעולם לא תיראה כפי שרצתה. היא כבר ניסתה בעבר דיאטות שונות, אבל בכל פעם התקשתה להתמיד, וכשהניסיון נכשל הייתה חוזרת לאכילה לא בריאה מתוך תסכול ואכזבה. כך נוצר מעגל שקשה היה לה לצאת ממנו.
אבל יום אחד, כשהייתה בת 16, משהו השתנה.
היא נכנסה לחדר שלה והחליטה שהפעם לא תוותר
ג'וזי נכנסה לחדר השינה שלה, נשארה בתחתונים והסתכלה על עצמה. במקום להתחיל עוד דיאטה זמנית ולהבטיח לעצמה הבטחות גדולות, היא החליטה לתעד בדיוק את המקום שממנו היא מתחילה.
היא צילמה את עצמה מזוויות שונות, לקחה סרט מדידה ורשמה את היקפי הגוף שלה. היא ידעה שהדרך תהיה ארוכה, אבל הפעם רצתה לראות כל שינוי קטן שיתרחש בדרך.
באותו רגע היא קיבלה החלטה שהפכה בהמשך גם לשמו של חשבון האינסטגרם שלה:
"לא עוד ג'וזי השמנה."
זו לא הייתה הבטחה שהכול ישתנה בתוך שבוע או חודש. במקום להציב לעצמה יעד עצום ולהתייאש ממנו, היא החליטה לחלק את המסע למטרות קטנות שאפשר להשיג אחת אחרי השנייה.
היא התחילה בשינויים פשוטים – ולא בחדר הכושר
בניגוד למה שאפשר לחשוב כשמסתכלים על התמונות שלה אחרי השינוי, ג'וזי לא התחילה את המסע באימוני כושר מפרכים.
בשלב הראשון היא התמקדה בעיקר באוכל. היא הפחיתה פחמימות, הפסיקה לצרוך סוכר והחלה לשתות יותר מים. היא עקבה אחר ההתקדמות שלה באופן קבוע והתרכזה בכל ירידה קטנה במשקל במקום להסתכל רק על היעד הרחוק.
ואז קרה משהו שעזר לה אפילו יותר: אביה, מארק, החליט להצטרף אליה.
גם הוא רצה לרדת במשקל, והשניים הפכו את התהליך למשהו שעשו יחד. הם תמכו זה בזה, עודדו אחד את השני ואפילו הכניסו מעט תחרות ידידותית ביניהם.
ג'וזי סיפרה שהתחרות עם אבא שלה גרמה לשניהם להתאמץ קצת יותר, והעובדה שהיא לא עברה את השינוי לבדה עזרה לה להמשיך גם ברגעים הקשים.
עוד לפני שנכנסה לחדר כושר היא כבר השילה עשרות קילוגרמים
השינויים בתזונה החלו לתת תוצאות.
בהדרגה ירד משקלה מכ 127 קילוגרמים לכ 90 קילוגרמים – ירידה של כמעט 40 קילוגרמים עוד לפני שהחלה להתאמן באופן רציני בחדר כושר.
ככל שהמספרים ירדו, גם הביטחון שלה התחיל להשתנות. היא כבר ראתה בעצמה הוכחה לכך שהפעם היא מסוגלת להתמיד.
כשהגיעה לכ 90 קילוגרמים החליטה שהגיע הזמן לשלב הבא ונרשמה לחדר כושר.
האימונים הפכו למרכיב נוסף בשגרה החדשה שלה. ג'וזי סיפרה שהפעילות הגופנית העניקה לה את הדחיפה הנוספת שהייתה זקוקה לה כדי להתקרב למשקל שאליו רצתה להגיע.
מה שהתחיל כניסיון נוסף לרדת במשקל הלך והפך לאורח חיים חדש.
דווקא אינסטגרם, שגרם לה להרגיש רע, הפך למקור הכוח שלה
אחד השינויים המעניינים ביותר במסע של ג'וזי לא התרחש על המשקל – אלא בטלפון שלה.
אותה אפליקציה שגרמה לה בעבר להסתכל על נשים אחרות ולהרגיש שהיא אינה מספיק טובה, הפכה בהדרגה למקום שבו היא עצמה התחילה לעודד אנשים אחרים.
היא פתחה את חשבון האינסטגרם @nolongerfatjosie והחלה לפרסם בו את הארוחות שלה, תמונות של ההתקדמות והשינויים שעברה. ככל שעבר הזמן הצטרפו עוד ועוד עוקבים.
במקום לעג היא התחילה לקבל הודעות תמיכה.
אנשים כתבו לה שהיא נראית נהדר, שאלו אותה על המתכונים שהכינה ורצו לדעת כיצד הצליחה להתמיד. המסע שהיה בתחילה אישי לחלוטין הפך בהדרגה למסע שאלפי אנשים עקבו אחריו.
עבור ג'וזי, התמיכה הזאת הפכה למקור מוטיבציה עצום. היא ידעה שאנשים מכל העולם מחכים לראות את ההתקדמות שלה, והדבר נתן לה עוד סיבה לא לוותר.
בכל ערב היא הקדישה שעה לאנשים שכתבו לה
ככל שמספר העוקבים גדל, ג'וזי לא הסתפקה בפרסום תמונות.
היא הייתה מקדישה בערך שעה בכל ערב כדי לענות להודעות שקיבלה. היא זכרה היטב כיצד הרגישה כשעוד הייתה בתחילת הדרך וכמה קל להאמין שאין סיכוי להצליח.
לכן כשהיו אנשים שכתבו לה שהם רוצים לוותר, היא ניסתה לתת להם את אותו עידוד שהיא עצמה הייתה זקוקה לו בעבר.
"תמשיכו," הייתה כותבת להם.
היא רצתה שאנשים יבינו שגם שינוי גדול מורכב בסופו של דבר מהמון צעדים קטנים.
ואז הגיע הרגע שחיכתה לו: נשף סיום התיכון
במשך הדרך היה לג'וזי גם יעד מוחשי במיוחד – הנשף הרשמי של בית הספר.
בעבר עצם המחשבה על לבישת שמלה צמודה לאירוע כזה הייתה יכולה לגרום לה לחוסר ביטחון. היא ספגה מספיק לעג על המשקל שלה כדי לדעת איך זה מרגיש להיכנס לחדר ולחשוש שאנשים מסתכלים ושופטים.
אבל כאשר הגיע ערב הנשף, הנערה שנכנסה לאולם הייתה במקום אחר לגמרי בחייה.
היא לבשה שמלה צמודה שהבליטה את השינוי שעברה והפתיעה את האנשים שהכירו אותה לפני כן. לאחר שהתחילה את התהליך במשקל של כ־127 קילוגרמים, היא הגיעה לכ 63 קילוגרמים – בערך מחצית ממשקלה המקורי.
בסך הכול היא השילה כ־63-64 קילוגרמים.
אבל מבחינתה, השינוי הגדול כבר לא היה רק המספר שעל המשקל.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
היא גילתה שהמטרה השתנתה בדרך
כאשר ג'וזי התחילה, חלק גדול מהמוטיבציה שלה היה קשור למראה. היא הייתה נערה שסבלה מהצקות, לא אהבה את הגוף שלה והשוותה את עצמה ללא הפסקה לנשים שראתה ברשת.
אבל כשהייתה בת 18 והמסע שלה כבר זכה לחשיפה עצומה, היא תיארה משהו אחר לחלוטין.
מה שהתחיל כ"דיאטה" כבר הפך מבחינתה לשינוי באורח החיים. היא אכלה אחרת, התאמנה, עקבה אחר ההתקדמות והייתה מוקפת בקהילה של אנשים שקיבלו ממנה השראה ובתמורה גם נתנו לה כוח.
היא לא רצתה רק להציג תמונת "לפני ואחרי". היא רצתה להשתמש בחוויה שעברה כדי לעזור לאנשים שנמצאים בדיוק במקום שבו היא הייתה כשהייתה בת 16.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הילדה שהייתה זקוקה לעידוד הפכה לזו שמעודדת אחרים
ההצלחה של החשבון שלה הובילה לכך שיותר ויותר אנשים החלו לפנות אליה ולספר לה על המאבקים שלהם.
זה היה רגע משמעותי במיוחד עבורה, משום שהיא ידעה כיצד מרגיש אדם שמשוכנע שהוא כבר נכשל יותר מדי פעמים.
בעבר, כל דיאטה שלא הצליחה הייתה גורמת לה לשקוע עוד יותר בתסכול. היא הייתה אוכלת אוכל לא בריא, מרגישה רע בגלל זה ואז חוזרת שוב לאותו מעגל. עכשיו היא הייתה בצד השני של התהליך.
היא אמרה שהיא רוצה להיות האדם שנותן לאחרים את הדחיפה לקום מחדש, משום שהיא מאמינה שלכל אחד מגיע להרגיש את האושר שהיא מצאה בעצמה.
בהמשך היא אף החלה לעבוד על ספר שבו תכננה לחלוק את הסיפור והניסיון שלה עם אחרים.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מאחורי התמונות המרשימות היו חודשים של התמדה
קל להסתכל על תמונת "לפני ואחרי" ולראות רק שתי נקודות בזמן.
בתמונה אחת נערה בת 16 במשקל של יותר מ 120 קילוגרמים.
בתמונה השנייה צעירה במשקל של כ 63 קילוגרמים בשמלה צמודה.
אבל בין שתי התמונות היו אינספור ארוחות, בחירות יומיומיות, אימונים, רגעי ספק ומטרות קטנות שסומנו אחת אחרי השנייה.
ג'וזי לא התעוררה בוקר אחד ונראתה אחרת.
היא התחילה ברישום ההיקפים שלה.
שינתה בהדרגה את האוכל.
שתתה יותר מים.
קיבלה תמיכה מאבא שלה.
אחר כך הצטרפה לחדר כושר.
והמשיכה לתעד את עצמה גם כשהיעד עדיין היה רחוק.
אותה רשת חברתית שפגעה בביטחון שלה הפכה לבמה שלה
אולי אחד החלקים הסמליים ביותר בסיפור הוא התפקיד שאינסטגרם מילאה בו.
בהתחלה, התמונות שראתה שם גרמו לה להרגיש רע עם עצמה. היא הסתכלה על נשים אחרות והרגישה שהיא רחוקה מהן מאוד.
בסוף, היא עצמה הפכה לאישה שאנשים אחרים חיפשו באינסטגרם כדי לקבל ממנה עידוד.
חשבון @nolongerfatjosie המשיך להתמקד במסע שלה, בתזונה, בפעילות גופנית ובמסרים של התמדה. גם בתיאור החשבון שלה היא הדגישה שאמנם איבדה עשרות קילוגרמים, אבל הדבר המשמעותי שמצאה היה הכוח לא לוותר על עצמה.
והשינוי הזה אולי משמעותי יותר מכל מספר.
מהנערה שהציקו לה – לצעירה שרצתה לעזור לאחרים
האנשים שלעגו לג'וזי בבית הספר ראו בעיקר את המשקל שלה.
היא עצמה, במשך תקופה ארוכה, ראתה כמעט את אותו הדבר.
אבל כשהחליטה בגיל 16 שהיא רוצה לשנות את חייה, היא גילתה בהדרגה שהסיפור שלה אינו חייב להסתיים באופן שבו אנשים אחרים הגדירו אותה.
שנתיים לאחר מכן היא הייתה כמעט מחצית ממשקלה הקודם, נכנסה לנשף בית הספר בשמלה שעליה חלמה והציגה שינוי שקשה היה להתעלם ממנו.
אבל מהתמונות המרשימות יותר היה השינוי במה שהיא רצתה לעשות עם החוויה.
במקום להסתפק בכך שהגיעה ליעד שלה, היא רצתה לעזור לאחרים להגיע לשלהם.
הנערה שהייתה קוראת תגובות פוגעות ומסתכלת על נשים אחרות באינסטגרם מתוך קנאה הפכה לאדם שאליו פנו אחרים כשהם עצמם רצו לוותר.
ומבחינת ג'וזי, זו הייתה אולי התוצאה החשובה ביותר של כל המסע:
היא לא רק שינתה את הגוף שלה – היא גילתה שהיא מסוגלת להציב לעצמה מטרה, להמשיך גם אחרי שנים של חוסר ביטחון, ולהפוך את החוויה הקשה שעברה למשהו שיכול לתת כוח לאחרים.