in

אמא הייתה משותקת אחרי הלידה – ואז הסתכלה על האחות ולחשה 5 מילים שהכניסו את הרופאים לפניקה

הולי גרלק מקנדה, חלמה להיות אמא מאז שהייתה ילדה קטנה. ואז בגיל 26, היא הגשימה את החלום.

הולי ילדה בת בשם קייסי. הלידה עברה בצורה טובה והאמא הטרייה הייתה מאושרת להביא את בתה האהובה הביתה מבית החולים.

אך מה שהיא לא ידעה זה שהחיים המאושרים שלה עומדים לקבל תפנית דרמטית וטרגית – מספר שבועות בלבד אחרי הלידה.

הכל החל כאשר הולי הרגישה כאב חד בצוואר וחולשה ברגליים.

המצב שלה הדרדר במהירות והיא הלכה לבית החולים.

כאשר הרופאים בדקו את הולי, הם הבינו עד כמה המצב רע. האמא הטרייה הייתה משותקת מהצוואר מטה.

הולי מיד התאשפזה בטיפול נמרץ.

היא אובחנה עם תסמונת גאיין-בארה או GBS. המחלה הנדירה מאופיינת בשיתוק של הרגליים והידיים, אשר מתגבר תוך מספר ימים או שבועות.

לפי הרופאים, הלידה של הולי כנראה הייתה הטריגר למחלה.

לפני המכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית הסיכוי לחלות במחלה הוא כ 1 ל 100,000.

התסמינים יכולים להיעלם מעצמם, אבל ברוב המקרים יש צורך בטיפול, ובמקרים קיצוניים, יש צורך באשפוז בטיפול נמרץ.

הולי למשל הייתה משותקת והייתה זקוקה למכונת הנשמה כדי לנשום. כל מה שהיה אפשר לעשות זה לחכות עד שתחלים, אבל היא מן הסתם סבלה מכאבים עזבים.

בשלב מסוים, הולי לחדשה לאחות 'אני סובלת מכל כך הרבה כאב' – משהו שהדאיג מאוד את הרופאים.

אך למרבה המזל, להולי היה משהו שנתן לה כוח להמשיך להילחם: בתה התינוקת.

הולי עשתה כמיטב יכולתה כדי לנסות ולפגוש את הבת שלה בכל יום, אפילו שזה היה לה קשה מאוד.

ולמרות שהמחלה שיתקה כל שריר מתחת לצווארה, הולי לא ויתרה. בעזרת מעלית, היא הצליחה לצאת מהמיטה ולשבת על כיסא.

היא בקושי יכלה לדבר, אך ניסתה לחקות מילים של קרובי משפחה ושל הצוות הרפואי כדי לתקשר.

הולי פגשה את בתה בכל יום, למרות שלא יכלה להיות האמא שרצתה להיות, וזה שבר לה את הלב.

אחרי שבועות שנשמה בעזרת מכונה, קרה דבר מדהים שנתן להולי את התקווה שכל כך הייתה זקוקה לה – היא הצליחה לנשום בכוחות עצמה!

אחרי זמן קצר, השיתוק בידיים החל להיעלם.

אחרי 70 ימים, הולי יצאה מטיפול נמרץ. היא יכלה לדבר שוב ולשבת בכיסא גלגלים.

הולי התחזקה עם כל יום שעבר, ואחרי 78 ימים, היא החלה פיזיותרפיה – והדבר החשוב ביותר היה לאמן את רגליה. ביום 87, הולי הצליחה לעמוד בפעם הראשונה בשלושה חודשים.

הולי עבדה על הכישורים המוטוריים שלה והמשיכה לאמן את הרגליים והידיים עד שתהיה חזקה מספיק לעשות את הדברים שרצתה…

…להחזיק את בתה בת 4 החודשים ולהחזיק אותה בידיים!

אחרי 94 ימים, הולי הצליחה ללכת בעזרת הליכון.

ואחרי 126 ימים, היא הורשתה לחזור הביתה.

הולי הייתה צריכה ללמוד מחדש פעולות בסיסיות, כולל הברשת שיערה וצחצוח השיניים, כתיבה, אכילה ועוד.

ואם זה לא היה מספיק, תראו מה היא הצליחה לעשות שנה לאחר מכן…

עכשיו הולי נמצאת בכושר הטוב בחייה!

היא חיה את החיים במלואם, משהו שהרגיש בלתי אפשרי כאשר הייתה חולה.

בעזרת כוח הרצון והכוח הפנימי שלה, הולי הצליחה לגבור על המחלה שכמעט גבתה את חייה.

אם לא האהבה של אמא לבת שלה ולולא התמיכה של היקרים שלה, הסיפור של הולי היה מסתיים אחרת.

וגם לצוות הרפואי מגיעות המחמאות, מכיוון שבלעדיהם, הולי לא הייתה נמצאת איפה שהיא נמצאת היום.

כולנו צריכים ויכולים לקבל השראה מהולי. אישה מדהימה שלא ויתרה לרגע.

הם מכנים אותה הילדה הכי יפה בעולם – כשהמצלמה התקרבה לעיניים שלה, כולם השתגעו לגמרי!

אמא קנתה קפה לאדם הומלס, ואז הוא נתן לה פתק עם וידוי מצמרר