איך הופכת תוך מספר שנים בודדות אלופה של 7 שנים ברציפות באחת הליגות המעניינות באירופה, לקבוצה שבקושי מצליחה לאיים על המקום שמוביל לליגת האלופות בליגה המקומית?
ליון היא אחת הקבוצות המעניינות של הליגה הצרפתית, אחת האימפריות בצרפת במיוחד בשנים האחרונות, אבל אימפריה שכנראה איבדה את תור הזהב שלה. שבע שנים הטובות שלה כבר נגמרו ועכשיו היא חווה את שבע השנים הרעות. מצד אחד קשה להסביר את הנפילה התהומית של ליון. עם השנים חלק גדול מהכוכבים עזבו את המועדון, אך עדיין משחקים בו מספר כוכבים ברמה עולמית ברוב העמדות על המגרש, אז איך לעזאזל הפאזל התפרק לחתיכות ולגורמים?
מועדון הכדורגל של ליון הוקם ב-1950, ליון הקבוצה ממרכז צרפת מעולם לא נחשבה לשם גדול בליגה. למועדון היו פה ושם הבלחות של זכיות בגביע הצרפתי אך מעולם לא היה שגור בפיהם של שחקנים ומאמנים מהטופ האירופאי. רצף האליפויות האדיר שהתחיל משנת 2002 והמשיך עד לשנת 2008 וכלל בנוסף גם את רצף הזכיות בסופר-קאפ הצרפתי באותן השנים, לווה בזכייה בגביע הצרפתי ב-2008 העלה את מניותיה של ליון על המפה הראשית באירופה בדמותה של ליגת האלופות. עוד יותר עשתה והגדילה הקבוצה כשהעפילה לשלב חצי הגמר בעוד עונה גדולה מבחינתה בעונת 2009/2010 כשהיא מדיחה את הקבוצה בלבן ממדריד.
באותן שבע השנים הטובות של המועדון עברו שמות נוצצים ומכובדים שהגיעו כדי להיות חלק מההיסטוריה הקצרה ומרובת ההישגים המקומית. את תור הזהב האדיר הרכיבו שמות שכל אוהד מכיר היום בעל-פה:
גרגורי קופה השוער הוותיק, בהגנה כיכבו אריק אבידל (ברצלונה), אדמילסון (סראגוסה), בקישור הצבעוני והנהדר נהנו להם פלורן מלודה (צ'לסי), ז'וניניו הקוסם הברזילאי, מיקל אסיין (צ'לסי), לודוביק ז'יולי, והחלוצים שהבקיעו בצרורות היו הברזילאים סוני אנדרסון וגם אלבר שהגיע קצת אחרי. כשלאחריהם שלטו ברחבות פרדי קאנוטה וכמובן אחד הכוכבים הכי גדולים בליון – קארים בנזמה.
ההצלחה גררה איתה גם התעניינות גדולה ברוב שחקני הקבוצה וכאשר הכסף הגדול מדבר השחקנים עוזבים בהתאם, אך מה שהשאיר תמיד את ליון בטופ הייתה היכולת שלהם למשוך עוד כוכבים ושחקנים טובים על מנת להמשיך ולהישאר למעלה ולקטוף עוד אליפויות. בשנים האחרונות הזרם הופסק, ליון לא ראתה צלחת אליפות כבר 3 שנים כשבכל עונה חווה המועדון עונה גרועה יותר ויותר. נכון להיום אין הרבה שמות מפוצצים בהרכב, אך למרות זאת השחקנים שמשחקים כיום במועדון בהחלט יכולים וצריכים להרים את הקבוצה קדימה ולהיאבק איתה על האליפות בליג 1.
השמות שהמועדון עדיין מצליח להחזיק בשיניים הם השוער המעולה – לוריס, עלי סיסוקו שהוא אחד הבלמים שכל אירופה שמה עליו עין, ואיתו משתף פעולה הבלם כריס, הקשר הברזילאי המפציץ באסטוס והשבדי הנהדר קים קאלסטרום, החלוצים המעולים גומיס וליסנדרו לופז ולמרות הכל זה עדיין לא זה. נכון לעכשיו ליון מדורגת רק במקום ה-7 בליגה. בקבוצה לא מבינים איך התדרדרו כך בטבלה.
מאמן הקבוצה כיום הוא רמי גארדה, אחד השחקנים שהיה להם חלק בתור הזהב. גארדה הובא לאחר מסכת ארוכה של מאמנים שהוחלפו בשנים האחרונות בעקבות התדרדרות המועדון. גארדה הגיע בקיץ האחרון לקבוצה על מנת להחליף את קלוד פואל המאמן שכשל. לפני כן אימן גארדה את קבוצות הנוער השונות של המועדון וזכה בהן להצלחה, לכן כנראה האמין בו נשיא המועדון והחליט להחתימו לעונה אחת. השיא השלילי בעונה הכושלת הזו הגיע עם החותמת הסופית וההדחה בשמינית הגמר של ליגת האלופות ע"י אפואל ניקוסיה הקטנה מקפריסין.
לפי מהלך העונה והמיקום בטבלה הצרפתית אני בספק אם במועדון יתנו לגארדה את ההנהגה והמושכות לעונה נוספת. בקיץ כנראה יתבצע חריש עמוק בסגל הקבוצה ושחקנים רבים ימכרו על מנת להזרים דם חדש. אחרי הכל, מישהו צריך להתעורר שם מהסיוט ולקטוע את שבע השנים הרעות של המועדון.