ביום, סצו-צ'אן הוא חתול בית מתוק, חמוד וחתיך.
אבל בכל לילה, מתחיל המהפך האיום להתרחש.
כמו ד"ר ג'קיל או האנה מונטנה, לסצו-צ'און יש אישיות סודית ומפחידה.
אבל שלא כמוהם, גם האישיות הסודית שלו היא חמודה בטירוף
המראה הלילי המצער של סצו-צ'אן זיכה אותו בכבוד המפוקפק להיקרא 'הפרצוף הישן הכי איום ביפן'. שבאופן טבעי כמובן, זה השם של הספר שלו.
אבל אנחנו חושבים שהוא דווקא חמוד, לא? אין בו שום דבר איום, להיפך.
הוא סתם שובב קטן
מה דעתכם?