סביר להניח שעשיתם את זה בלי לשים לב. דחפתם רגל אחת מחוץ לשמיכה במהלך הלילה כדי לקרר את עצמכם. זאת תופעה שכיחה מאוד, אך מסתבר שזה לא רק נוח. יש לכך גם יסוד מדעי, והגרסה הפשוטה הזו עשויה לעזור לגופכם לעבור לישון בקלות ובמהירות רבה יותר.

אז מה בדיוק עושה את הטריק של יציאת הרגל כל כך אפקטיבי? התשובה קשורה לאופן שבו הגוף שלנו מטפל בטמפרטורה לפני השינה, ולמבנה הייחודי של כפות הרגליים שמסייע לווסת זאת.

חום, רגליים ושינה

עם רדת הערב, הגוף שלנו מתחיל להתכונן למנוחה בכך שהוא מוריד את טמפרטורת הליבה שלו –  חלק מהשעון הביולוגי הפנימי שמסמל תחילת השינה. הירידה הזו בטמפרטורה מסייעת להתחלת שנת לילה עמוקה ומרגיעה.

בתהליך זה, הגוף מופנה להוציא חום מהאיברים הפנימיים אל פני העור, ובמיוחד לאזורים כמו כפות הידיים והרגליים שמסייעים בשחרור חום עודף. כאשר קירור זה מתבצע בצורה יעילה, המוח מקבל את האות שמגיעה “שעת מנוחה”.

כלי קירור טבעיים לגוף

בניגוד לרוב חלקי הגוף, לכפות הרגליים (כמו גם לידיים) יש כלי דם מיוחדים שמקלים על מעבר חום מהגוף החוצה במהירות. כלי דם אלה מאפשרים לדם חמים להגיע אל פני העור ולשחרר את החום החוצה – בדיוק מה שצריך כדי לגרום לגוף להתקרר.

כשאתם דוחפים רק רגל אחת מחוץ לשמיכה, אתם בעצם יוצרים מערכת קירור טבעית, פשוטה וגמישה. זה דומה לפתיחת חלון קטן בחדר חם. שינוי קטן, קל ונפלא לתחושת הגוף.

לישון מהר יותר

חוקרים מודדים לעיתים קרובות את מה שהם מכנים הבדל טמפרטורה בין קצות הגוף לליבת הגוף. ככל שההבדל גדול יותר, כך הגוף משחרר חום מהר יותר – וזה מקושר ליכולת לישון מהר יותר. חשיפת רגל אחת יכולה להעלות את ההבדל הזה באופן מיידי, כך שאפשר להירדם בלי להזיז את כל השמיכות או לצנן את החדר כולו.

דרכים נוספות לתמוך בקירור טבעי

יציאת הרגל מהשמיכה היא טריק קטן ויעיל, אך ניתן לשלב אותו עם הרגלים נוספים שישפרו את איכות השינה שלכם:

• אמבטיה חמה לפני השינה – מריחת חום על העור ואז ייבושו מאפשרת גופכם לחקות את תהליך הקירור הטבעי שמתבצע לפני השינה.

• שמור על חדר קריר – מומלץ לשמור על טמפרטורת חדר שינה מתאימה, שתאפשר לגוף להגיע לקירור טבעי בקלות.

• חימום כפות הרגליים לפני הנחיתה למיטה אם הן קרות מדי – אם יש לכם רגליים קרות מאוד, חימוםן בתחילת הערב יכול לעזור לפני שתחשפו אותן לאוויר קר.

זה לא עובד לכולם

אין שיטה אחת שמתאימה לכל האנשים. אם יש לכם רגליים קרות מדי, בעיות במחזור הדם או מצבים כמו תסמונת ריינוד (Raynaud), יתכן שחשיפת הרגל לשינה לא תרגיש לכם נוחה כלל. במקרים כאלה עדיף לחמם את כפות הרגליים לפני או להשאירן מכוסות כדי לשמור על נוחות.

אנשים שונים מגיבים בצורה שונה גם בהתאם לגיל, לתנאי הסביבה ולאופן שבו חדר השינה שלהם מצויד. החלק החשוב ביותר הוא להקשיב לגוף ולמצוא את השילוב הנכון שיעזור לכם לישון טוב יותר.

סיכום

בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם מתהפכים במיטה ומתמודדים עם חום יתר, נסו לדחוף רגל אחת החוצה מהשמיכה לפני שאתם פונים לפתרונות מורכבים יותר. זה טריק קטן שמשתלב עם תהליך טבעי שהגוף כבר מנסה לבצע – ויסות טמפרטורה לקראת שינה – ויכול להפוך את ההירדמות לקלה יותר ומרגועה יותר.

הפוסט שינה עמוקה יותר בלי כדורים: הטריק הפשוט שכולם עושים בטעות הופיע לראשונה ב-.

אמא בת 34 מסתכלת היום אחורה ומספרת כיצד חוותה סרטן בשלב מתקדם, אך בתחילה התייחסה לסימפטום משמעותי כאל תוצאה של ישיבה ממושכת בעבודה.

קורטני ליניווסקי, תושבת מילווקי, ויסקונסין, הרגישה כאב באזור הגב במשך חודשים, אך בהתחלה פסחה עליו וזקפה אותו לטרחה של ישיבה ממושכת ליד השולחן במהלך יום העבודה. היא חשבה שאין משמעות אמיתית לכאב, אך בחלוף הזמן גילתה כי העניין רחוק מלהיות טריוויאלי.

בסוף שנת 2021 החלה קורטני להרגיש שמשהו אינו כשורה. במשך חודשים חוותה כאבים בגב שאפיינו אופי חד וחזק. היא סיפרה כי הכאב היה מתחת לכתפיים, באזור האמצעי של הגב, וכי חשבה שאולי היא “לא זזה מספיק” ועובדת יותר מדי שעות בישיבה משרדית. היא בלבד הסבירה לעצמה שזה רק עייפות או חוסר פעילות גופנית מספקת.

הסימפטומים התפתחותיים שהתרחשו בשלב מאוחר יותר

בחודש ינואר האחרון, כאבי הגב החמירו, אך היא לא קישרה את כלל הסימפטומים זה לזה. קורתני החלה לאבד שמיעה באוזן השמאלית, והאף שלה “רקד” ללא הפסקה. בה בעת, החלו להופיע תסמינים מוזרים נוספים שאי אפשר היה להסביר רק על ידי ישיבה ממושכת.

באחת הבקרים, בשנת 2022, היא התעוררה מרעש חזק בראש, אך הצליחה לחזור לישון. בבוקר, כשהגיעה לעבודתה כיועצת במשבר בבית חולי פסיכיאטרי, הבחינה כי צד אחד מפניה “נפל” והתעוות. קולגה שלה לקח אותה ליחידת החירום בשל חשד לשבץ מוחי, אך בדיקות הדמיה של המוח לא גילו ממצאים חריגים. לאור היסטוריה של מיגרנות וחרדה, הרופאים שוב שיגרו אותה לבית.

אך מצב הדברים השתנה חודש לאחר מכן: קורתני החלה לסבול מכאבים חזקים בחזה, והאוויר כמעט נשאב מחזהה כבר כשהייתה חייבת לעלות קומה אחת במדרגות.

חופשה שהצילה את חייה

בחודש פברואר, כחודש לאחר הביקור בחדר מיון, חופשה למקסיקו הצילה למעשה את חייה, לפי עדותה. בבוקר הראשון של הנסיעה התעוררה עם גוש גדול בצווארה.

המערכת החיסונית שלה, כך היא הסבירה בדיעבד, הגיבה אולי לנסיעה או למתח, אך במבט לאחור היה ברור שזהו סימן חשוב. הגוש בצוואר, בקוטר של כ-4.1 סנטימטרים, הוא זה שהוביל בסופו של דבר לאבחנה הנכונה. ללא אותו גוש, היא לא הייתה עומדת בקריטריונים האופייניים לסוג הסרטן שגילתה.

בהמשך נמצא כי קורתני לקתה בסוג נדיר של לימפומה זקיקית בדרגה 3B, סוג של לוקמיה שאינה מסוג ה-Hodgkin, אשר מהווה כ-20% מהמקרים בארצות הברית. בדרך כלל מדובר במחלה שצומחת לאט ופוגעת בעיקר במבוגרים בני 60 בממוצע, אך במקרה שלה המחלה התנהגה בצורה אגרסיבית הרבה יותר מהמקובל.

מאבק, תקווה והמלצות

ללא טיפול הולם, לפי הרופאים, אדם במצבה היה עלול למות בתוך חודשים ספורים. קורתני החלה טיפול כימותרפי בתוך 12 ימים בלבד מאז האבחנה, והטיפול הכולל שישה סבבים של R-CHOP הציל את חייה. כיום, כשלוש שנים מאז האבחנה, היא חפה מסרטן, אך עדיין עוקבים אחר מצבה בקפידה באמצעות בדיקות תקופתיות, שכן למחלה זו שיעור חזרה גבוה.

היא עדיין פוקדת את האונקולוג באופן קבוע, מתוך חשש שהמחלה תחזור, וכשנשאלת על כך, היא מדגישה את החשיבות של גילוי מוקדם ותשומת לב לסימנים לא שגרתיים. קורתני קוראת לאחרים לא להרים ידיים לפני קבלת תשובות סופיות, להילחם על קבלת אבחנה נכונה, ואף לשקול קבלת חוות דעת נוספת אם משהו מרגיש “לא בסדר”.

היא מציינת כי לעיתים פחד או סטיגמה עלולים לדכא אנשים, במיוחד נשים הסובלות מחרדה, מלהתעקש על בירור סימפטומים מטרידים. לדבריה, מערכת הבריאות עדיין אינה תופסת את הגיל המוקדם שבו ממאנים יכולים להתפתח אצל אנשים שאינם משתייכים לפרופיל הסיכון המסורתי.

קורטני שיתפה את סיפורה במטרה לעזור לאחרים להכיר סימנים מוקדמים ולהגביר מודעות לסימפטומים שנוטים להישמט מהשיח הרפואי. היא קוראת לקוראים להשתמש בקול שלהם, לא לפחד לדרוש תשובות — כי ייתכן שהם יצילו את חייהם או חיי אחרים.

ברכות על כך שאת נקייה מסרטן, קורטני , ותודה לך על העזרה לאחרים.
אנא שתפו את הכתבה הזו בפייסבוק והפיצו את הסיפור של קורטני ליניווסקי.

הפוסט הסימפטום שאסור להתעלם ממנו: כך אמא בת 34 גילתה סרטן נדיר הופיע לראשונה ב-.

רופאים מזהירים: פיצוץ פצעון באזור “משולש המוות” עלול להיות מסוכן

פיצוץ פצעונים הוא הרגל נפוץ מאוד. רבים עושים זאת מבלי לחשוב פעמיים, מתוך רצון להיפטר במהירות מפגם קטן בעור. אך רופאים מזהירים כי פעולה שנראית תמימה עלולה להפוך למסוכנת במיוחד כאשר מדובר באזור מסוים בפנים – אזור המכונה “משולש המוות”.

ליש מארי, אם לשלושה, הבחינה בפצעון ציסטי קטן סמוך לאפה. כמו אנשים רבים אחרים, היא החליטה ללחוץ עליו. באותו רגע היא לא ייחסה לכך חשיבות מיוחדת, אך שעות ספורות לאחר מכן החלה לחוש שמשהו אינו כשורה.

הידרדרות מהירה לאחר פיצוץ הפצעון

זמן קצר לאחר פיצוץ הפצעון, החלה ליש לחוות נפיחות משמעותית בפנים. כאשר ניסתה לחייך, הבחינה כי רק צד אחד של פניה מגיב, בעוד הצד השני נותר קפוא. בנוסף לכך, היא חשה כאב עז באזור האף והלחי.

מודאגת מהתסמינים, היא פנתה למרכז טיפול רפואי דחוף. שם נבדקה על ידי רופאים, שקבעו כי מדובר בזיהום שהתפתח במהירות. היא קיבלה ארבע תרופות שונות, בהן אנטיביוטיקה וסטרואידים, במטרה לעצור את התפשטות הזיהום.

לדבריה, הרופאים הסבירו לה כי היא הגיעה בזמן, וכי העובדה שפנתה לטיפול תוך שעות ספורות מנעה סיבוכים חמורים יותר. כבר למחרת החלה להרגיש שיפור במצבה, ולאחר מספר ימים חזרה לשגרה מלאה.

מהו “משולש המוות”?

רופאים מסבירים כי “משולש המוות” הוא אזור בפנים הכולל את גשר האף, צדי האף והאזור שמגיע עד לפינות הפה. אזור זה נחשב לרגיש במיוחד משום שכלי הדם שבו מחוברים ישירות לכלי דם עמוקים המובילים אל המוח.

כאשר לוחצים או מפוצצים פצעון באזור זה, נוצר פצע קטן ופתוח בעור. דרך פצע זה יכולים חיידקים לחדור למחזור הדם ולהתפשט במהירות, לעיתים אף להגיע למוח.

הסיכונים האפשריים

זיהום שמתפתח באזור “משולש המוות” עלול לגרום לסיבוכים חמורים, בהם דלקות קשות, פגיעה בראייה, קרישי דם, שבץ מוחי ובמקרים נדירים אף סכנת חיים. בשל כך, רופאים מדגישים כי אין לזלזל בפצעונים המופיעים באזור זה של הפנים.

מה כן לעשות?

מומחי עור ממליצים להימנע לחלוטין מפיצוץ פצעונים באזור זה. במקרה של פצעון כואב, נפוח או מתמשך, מומלץ לפנות לרופא עור שיטפל בו בצורה סטרילית ובטוחה.

אם בכל זאת נדרש טיפול, יש להקפיד על חיטוי יסודי של העור והידיים ולהימנע מהפעלת לחץ חזק שעלול לגרום לדלקת או לצלקות.

מסר חשוב לציבור

המקרה של ליש מארי משמש תזכורת לכך שגם פעולה יומיומית ופשוטה לכאורה עלולה לשאת סיכונים רפואיים. מודעות וזהירות יכולות למנוע סיבוכים מיותרים ולשמור על הבריאות.

אם המידע הזה חידש לכם משהו, מומלץ לשתף אותו עם אחרים – ייתכן שזה ימנע את המקרה הבא.

הפוסט אמא לשלושה הובהלה לטיפול נמרץ לאחר שפוצצה חצ'קון – רופאים מזהירים מפני 'משולש המוות' הופיע לראשונה ב-.

זה אולי נשמע כמו כלל ההיגיינה הבסיסי ביותר, אבל החלפת תחתונים בכל יום היא הרגל שרבים מוותרים עליו בשקט. כעת, מומחים מזהירים כי "מגירות מלוכלכות" הן לא רק עניין דוחה – מה שנותר מאחור עלול לשאת סיכונים בריאותיים אמיתיים, מה שהופך את ההחלפה היומית למנהג שאינו נתון למשא ומתן.

ככל שזה נשמע מטריד, מחקר משנת 2021 מצא כי זוג תחתונים טיפוסי מכיל כ-0.1 גרם של שאריות צואה. עם הנתון הזה לנגד העיניים, העברת יותר מיום אחד ללא החלפה לזוג נקי היא לא רק לא נעימה – היא עלולה לשאת השלכות בריאותיות ממשיות, כך על פי מומחים רפואיים.

תחתוניו המלוכלכים של הדור הצעיר

למרות הנחיות היגיינה ברורות, חלק גדול מהצעירים אינם מקפידים על החלפת תחתונים יומיומית. סקר של Newsweek משנת 2023 חשף כי 36% מהמשיבים מדור ה-Z (בני 18 עד 24) מודים שהם לובשים את אותו זוג תחתונים במשך יותר מ-24 שעות, ו-14% נוספים אומרים שהם עושים זאת באופן קבוע. משמעות הדבר היא שחצי מבני דור ה-Z דיווחו על שהייה של יום שלם לפחות באותם בגדים תחתונים.

אך ההתנהגות הזו אינה מוגבלת רק לקבוצת הגיל הצעירה ביותר. הסקר מצא גם כי 24% מבני דור המילניום (בני 25 עד 34) לובשים באופן קבוע את אותו זוג תחתונים יותר מפעם אחת. לעומת זאת, מבוגרים דיווחו על הרגלים נקיים משמעותית. בקרב אנשים בגילאי 55 עד 64, 67% אמרו שהם לעולם לא לובשים תחתונים יותר מיום אחד, ורק 3% הודו שהם חוזרים על זוגות.

גירוי בעור או זיהום

רופאים אומרים כי המגמה הגוברת הזו של מתיחת זמן הלבישה מהווה יותר מסתם בעיה אסתטית. חיידקים, פטריות ולחות מצטברים בבגדים צמודים, ויוצרים סביבה אידיאלית לגירוי עור וזיהומים פוטנציאליים – במיוחד באזורים עם זרימת אוויר מוגבלת.

"גברים ונשים מסתכנים בגירויים בעור, פריחות או החמרה של מצבים קיימים כמו אקזמה או פסוריאזיס כאשר הם לובשים שוב תחתונים לעיתים קרובות מדי ללא כביסה; זאת בשל חיכוך ולחות כלואה", אמרה שרה רוברטס, מומחית מוסמכת לטיפול בעור, ל"דיילי מייל".

"מכילים לחות וחיידקים"

רוברטס הזהירה כי לבישת תחתונים זמן רב מדי עלולה להוביל לזיהומים כמו התרבות פטריות ודלקת נרתיק חיידקית (BV). זיהומים פטרייתיים גורמים לגירוד, צריבה והפרשה לבנה סמיכה כאשר פטריית הקנדידה מתרבה. דלקת נרתיק חיידקית, שלעיתים מזוהה בטעות כפטרייה, כוללת בדרך כלל ריח דגי והפרשה אפורה או צהובה הנגרמת מחוסר איזון חיידקי.

"הפות מכיל קפלים וחריצים האוגרים לחות וחיידקים ביתר קלות מאשר איברי המין הגבריים", הסביר ד"ר ארצ'יט אגוואל, דרמטולוג ב-ClinicSpots.

שפשפת (Jock itch)

לא רק נשים מתמודדות עם סיכונים בריאותיים הקשורים להיגיינה – גברים פגיעים באותה מידה, במיוחד כשמדובר בשפשפת (Jock itch), זיהום פטרייתי בעור המתאפיין בפריחה מגרדת ואדומה במפשעה, בישבן ובירכיים העליונות.

בעוד שחלק מניחים שבגדים רפויים יותר כמו בוקסר מציעים הגנה רבה יותר, מומחים מזהירים כי ויתור על החלפה יומיומית עדיין מהווה סיכון רציני. "מכנסי בוקסר לגברים, למרות שהם נוגעים בעור בתדירות נמוכה יותר מתחתוני נשים, אינם חומקים מהסכנות הללו – במיוחד כשהם נלבשים שוב ושוב ללא החלפה", אמרה רוברטס.

להחליף לפחות פעם ביום

למרות שיש כאלה שעשויים למשוך זוג תחתונים ליום שני בשעת דחק, רופאים ממליצים בחום להחליף תחתונים לפחות פעם ב-24 שעות כדי להפחית את הסיכון לגירוי בעור ולזיהום. עצה זו הופכת לחשובה עוד יותר במצבים של הזעה מוגברת.

"עבור אלו העוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית או מזיעים בכבדות, מומלץ להחליף תחתונים בתדירות גבוהה יותר", אמרה ד"ר חנה קופלמן, דרמטולוגית מניו ג'רזי. "באקלים חם ולח, ייתכן שיהיה צורך להחליף תחתונים אפילו יותר מפעם ביום כדי לשמור על היגיינה טובה". ד"ר אגוואל חיזק את הדברים והדגיש את החשיבות של שימת לב לסימני אזהרה מוקדמים: "אם אתם חווים אי-נוחות, גירוד או הפרשה חריגה, החליפו את התחתונים מיד והתייעצו עם איש מקצוע במידת הצורך".

באיזו תדירות אתם מחליפים תחתונים? רשמו בתגובות למטה, ואל תשכחו לשתף את הכתבה עם החברים והמשפחה שלכם!

הפוסט מומחים חושפים: זה מה שקורה לכם כשאתם לא מחליפים תחתונים כל יום הופיע לראשונה ב-.

אנשים רבים נוטים לסדוק את מפרקיהם (לעשות קנאקים), בין אם בידיים או בצוואר, באופן מודע או לא מודע. עם זאת, החוויה שעברה נטלי בת ה-23 הזו היא תזכורת חמורה להיזהר מהרגל זה.

המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד…

בשנת 2019 נטלי קוניצקי הייתה בת 23 כאשר חזרה הביתה מבילוי לילי עם חבריה. היא הייתה בבית, וצפתה בסרט במיטה. מתוך הרגל, היא מתחה את צווארה ושמעה קול פיצוח חזק.

בתחילה היא התעלמה מזה, אפילו כשחברה שאלה אותה האם קול הפיצוח הגיע מצווארה. היא נזכרת ברגע, "כל המפרקים שלי נסדקים לא מעט, אז לא חשבתי על זה. פשוט צחקתי."

15 דקות לאחר מכן, היא נאלצה ללכת לשירותים, אך רגלה לא זזה. נטלי מצאה את עצמה לפתע קורסת על הרצפה.

אז הבינה שמשהו באמת לא בסדר.

נטלי, שעובדת בשירותי האמבולנסים של לונדון, קרעה מבלי דעת את עורק החוליות שלה. זהו אחד העורקים העיקריים בצוואר. האירועים שהתרחשו לאחר מכן כללו היווצרות קריש דם במוחה, שניתק את אספקת החמצן וכך גרם לשבץ מוחי.

היא שיתפה, "אנשים צריכים לדעת שגם אם אתם צעירים, משהו פשוט כזה יכול לגרום לשבץ מוחי."

מאוחר יותר היא גילתה שהסיבה שלא התקשרה לשירותי החירום הייתה שלא רצתה שצוות שהיא הכירה יבוא וימצא אותה 'שיכורה'.

היא שיתפה, "ניסיתי להתקשר ל-999, אבל התלבטתי. היה סיכוי גבוה שהצוות שיגיע יהיה החברים שלי, ולא רציתי שהם יראו אותי שיכורה."

נטלי המשיכה והסבירה, "אני חושבת שהם הסתכלו עליי בהתחלה כאילו הם חשבו שאני סתם שיכורה קלאסית בת 23, אבל אמרתי להם שאני פרמדיקית וידעתי שמשהו לא בסדר."

כאשר נלקחה לבית החולים, הרופאים אישרו את חשדותיה של נטלי. עורק החוליה שלה התפוצץ והיא עברה שבץ מוחי.

היא הובהלה לניתוח שנמשך שלוש שעות שבו המנתחים הצליחו לתקן את העורק בעזרת סטנט. עם זאת, לא ניתן היה לנקות לחלוטין את הקריש במוחה.

היא שיתפה, "ציפיתי להתעורר מהניתוח הזה והכל יתוקן, אבל הניידות שלי הייתה גרועה יותר, והם לא הצליחו לנקות את הקריש."

היא נותרה עם צד שמאל משותק חלקית כתוצאה מהשבץ.

נטלי הוסיפה על החוויה הקשה, "בהתחלה, לא יכולתי להזיז את האגודל והאצבע המורה שלי. כן יכולתי להזיז את שורש כף היד שלי למעלה ולמטה. אבל לא יכולתי להרים את היד שלי. יכולתי לכופף את רגל שמאל שלי, אבל לא יכולתי להזיז את אצבעות הרגליים שלי."

היא עברה חודשים של שיקום אינטנסיבי, שעזר לה לשקם את התנועה בצד שמאל של גופה. עם זאת, היא עדיין לא מסוגלת ללכת יותר מחמש דקות.

היא מקווה להעלות את המודעות לשבץ מוחי, ומדגישה שלא משנה אם אתה צעיר. היא אמרה, "שלי היה אחד למיליון, אבל עורק חוליות קרוע הוא למעשה סיבה שכיחה למדי לשבץ מוחי אצל צעירים… הם יהיו בחדר כושר או עושים משהו פיזי למדי, וזה קורה. שבץ מוחי שכיח למדי גם אצל ילדים."

נטלי עושה שירות גדול לאנושות על ידי העלאת המודעות לנושא פחות ידוע שיכול להיות קטלני. שתפו מאמר זה עם אחרים, במיוחד צעירים פעילים, כדי לעזור להעלות את המודעות לנושא. 

הפוסט אישה צעירה עשתה 'קנאק' בצוואר ונותרה משותקת. עכשיו היא רוצה להזהיר אחרים מפני הסכנה הלא צפויה הופיע לראשונה ב-.

במשך עשר שנים ארוכות, שריל מאריי חיה עם גוש כואב וגדול בכף רגלה – סוד שהסתירה אפילו מהגבר שאהבה.

רק כשהיא עברה לגור עם בן זוגה דיוויד, האמת, והגוש, לא יכלו עוד להיות מוסתרים. מה שחשבה שהיא בעיה קטנה התברר כמשהו מפחיד הרבה יותר: סרטן.

הסוד שלא יכלה להסתיר לנצח

שריל, מגלזגו שבסקוטלנד, שמה לב לראשונה לגוש בכף רגלה כשהייתה רק בת 15. זה היה לא נוח, אבל לא מדאיג. רופא התעלם ממנו בתחילה והציע פיזיותרפיה. לאחר החלקה ונפילה, הם האמינו שייתכן שקרעה רצועה.

אבל במהלך העשור הבא, הגוש לא נעלם – הוא גדל. ובכל פעם שהיא נתקלה בו בטעות, הכאב היה חד ובלתי נסבל. בסופו של דבר, הוא התנפח לגודל של כדור גולף.

עד אז, שריל התחילה לצאת עם דיוויד. אבל במקום לספר לו על הגוש, היא שמרה אותו בסתר – מתוך מבוכה.

"התביישתי בזה", הודתה בשיחה עם דיילי מייל.

הבושה הזו מנעה ממנה לקבל עזרה.

"הוא הבין שזה יותר רציני"

רק כשהם עברו לגור יחד, דיוויד סוף סוף ראה את הבליטה והתעמת איתה.

"דיוויד שאל אותי מה לא בסדר עם הרגל שלי. עניתי שזה רצועות קרועות, אבל הוא ראה שזה לא, שזה יותר רציני", נזכרה שריל.

הוא דחק בה לחזור לרופא. ייתכן שההחלטה הזו הצילה את חייה.

האבחנה שינתה הכל.

הרופא שלה קבע במהירות MRI, צילום רנטגן וביופסיות. התוצאות היו הרסניות.

הגוש היה סרטן – סרקומה. והוא היה אגרסיבי.

המנתח שלה בישר את הבשורה הקודרת: כדי למנוע את התפשטות הסרטן, הם היו צריכים לקטוע את רגלה התחתונה של שריל בהקדם האפשרי.

"הייתי בהיסטריה. הייתי כל כך המומה שלא יכולתי לדבר", אמרה. "הרגשתי כאילו חטפתי אגרוף בפנים פעמיים ביום אחד."

הצעת נישואין משנה חיים

לאורך כל החוויה הקשה, דיוויד עמד איתן לצידה. באופן מדהים, שבועות ספורים לפני הקטיעה, הוא הציע לה נישואין.

שריל מייחסת לו את הכוח שנתן לה להמשיך הלאה.

"הוא סיפק לי מוטיבציה וכוח רצון להמשיך", אמרה.

מהי סרקומה?

סרקומה היא סרטן נדיר המשפיע על רקמות החיבור של הגוף – דברים כמו שרירים, גידים, שומן, כלי דם ועצבים. היא יכולה לפגוע בכל מקום, אך לרוב מתחילה בזרועות או ברגליים, על פי קליבלנד קליניק.

רופאים עדיין לא מבינים לגמרי מה גורם לסרקומות, אך הן נוטות להופיע יותר אצל מבוגרים, במיוחד אלו שעברו קרינה או כימותרפיה לסוגי סרטן אחרים. ישנם מספר סוגים, כולל:

*אוסטאוסרקומה (סרטן עצמות)
*כונדרוסרקומה (סרטן סחוס)
*סרקומה של יואינג (שמקורה במח העצם)

סוגי סרטן אלה יכולים להיות קשים לגילוי בהתחלה, עם תסמינים המשתנים בהתאם למיקום הגידול. כמה דגלים אדומים נפוצים כוללים:

*נפיחות מתמשכת שלא נעלמת
*גושים או עיוותים בעצמות או מתחת לעור
*כאב כרוני באזור מסוים
*חולשת שרירים או אובדן ניידות
*שינויים בהליכה או בקואורדינציה

אל תתעלמו מהסימנים

הסיפור של שריל הוא תזכורת חזקה לכך שכאשר משהו מרגיש לא בסדר, אל תתעלמו ממנו. היא הייתה בת מזל. חייה ניצלו – אבל רק בגלל שהיא סוף סוף הקשיבה לאינסטינקטים שלה (ולדיוויד).

10 שנים אני נלחמת את המאבק הטוב סרקומה של רקמות רכות היא סרטן נדיר כל כך ולצערי כזה ש…

פורסם על ידי שריל מקנזי ביום רביעי, 1 במאי 2024
"אם לא הייתי מראה לו את הגוש, כנראה שהייתי מתעלמת ממנו עוד יותר", אמרה.

אם אתם סובלים מכאבים, או אם משהו מרגיש לא נכון, אל תחכו. סמכו על תחושת הבטן שלכם. קבלו תשובות. ואם התשובה הראשונה לא מרגישה נכון – המשיכו לשאול.

החיים שלכם יכולים להיות תלויים בזה. שתפו את הסיפור הזה, בבקשה!

הפוסט כף הרגל שלה הייתה נפוחה במשך שנים, היא סוף סוף הלכה לרופא והוא חשף את האמת האיומה הופיע לראשונה ב-.

אם יש דבר חיובי אחד שהעלייה של הרשתות החברתיות הביאה עמה, זה שאנשים יכולים כיום לשתף מידע בקצב חסר תקדים.

זה גם אומר שאזהרות מפני סכנות פוטנציאליות יכולות להתפשט בתוך זמן קצר מאוד, מה שהופך את כולנו – לפחות בתיאוריה – לבטוחים יותר.

לפני כמה שנים, אזהרה כזו פורסמה על ידי אמא שבנה פיתח סימן אדום מוזר בצורת רשת על עורו לאחר שאסף כמה ענפי עץ ביום אחד. זמן קצר לאחר מכן הוא הובהל לחדר המיון. עכשיו, אנדראה פרגולה רוצה שכולם יידעו משהו שיכול, פוטנציאלית, להציל חיים…

כשבנה בן ה-15 של אנדראה, לוגאן, אסף ענפי עץ כחלק מעבודת ההתנדבות שלו, הוא הרגיש לפתע כאב חד לרגע כשמשהו עקץ אותו.

תוך דקות ספורות הופיעה על זרועו של לוגאן סימן אדום בצורת רשת, ולא עבר זמן רב עד שהדבר הפך לפריחה מלאה. הפריחה התפשטה במעלה זרועו ועד לחזהו, והאזור החל לבעור בכאב בלתי נסבל.

ולא רק זאת – לוגאן סבל מסחרחורת והחוויר. אמו שטפה את האזור ושפשפה עליו שום בניסיון "למשוך" את הארס החוצה (כפי שמקובל לומר שעובד בעקיצות חרקים). אך למרות כל ניסיונותיה, שום דבר עזר.

זה היה סבו של לוגאן שאיתר את החרק שעקץ אותו. הוא לבש כפפות עבות, הכניס אותו לשקית ובדק אותו מקרוב.

התברר שזהו זחל – "חמוד" ושעיר למראה – אך למעשה אחד מהזחלים הארסיים ביותר בכל צפון אמריקה. לאחר שחיפשה מידע ברשת, אנדראה הבינה שעליה לקחת את לוגאן לחדר המיון, ובדחיפות.

"בבקשה חפשו מידע על הזחל הזה, תהיו מודעים אליו ותגרמו גם לילדים שלכם להיות מודעים," כתבה אנדראה בפייסבוק.

"זה לא מין מקורי של פלורידה, אלא של טקסס, ופשוט במקרה הוא חי כאן עכשיו. בבקשה, אם אתם נעקצים או שהילד שלכם נעקץ – גשו מיד לחדר מיון ותנו להם לטפל בכם. אני יכולה להבטיח לכם — לא הבנו שהוא נעקץ כל כך הרבה פעמים, ותרופה רגילה ללא מרשם כמו בנאדריל לא הייתה עוזרת במקרה כזה בבית."

צפו עוד על החוויה הקשה של לוגאן – ועל האזהרה שאמו נתנה לאחר מכן – כאן למטה:

האם יצא לכם אי פעם לראות משהו כזה? ספרו לנו בתגובות.

הפוסט אם אי פעם תראו את החרק הזה בחצר הבית שלכם, כדאי שתכירו אותו ותדעו מה לעשות הופיע לראשונה ב-.

שמתם לב פעם לורידים הכחולים הבוהקים האלה שצצים על גב הידיים שלכם ותהיתם, "האם זה נורמלי או שאולי זה סימן למשהו רציני?"ובכן,  אתם לא לבד – והתשובה עשויה להפתיע אתכם.

האם ידעתם שוורידים בולטים אלה עשויים להיות יותר מבעיה קוסמטית בלבד – ויכולים למעשה לאותת על סיכון גבוה יותר לקרישי דם מסוכנים?

קרוב יותר ממה שאתם חושבים

הוורידים הכחולים האלה על הידיים שלכם אינם סתם אקראיים. הם רשת של ורידים שטחיים הנמצאים ממש מתחת לעור שלכם.

כאשר דברים מסוימים קורים, כמו שינויים בעור או בגוף שלכם, ורידים אלה יכולים פתאום להיראות גלויים יותר – לפעמים בצורה מוזרה.

עבור אנשים רבים, במיוחד אלו עם עור חיוור או דק, ורידים אלה נראים בבירור. הסיבה לכך היא שגווני עור בהירים יותר ופחות שומן מתחת לעור גורמים לוורידים להיות פחות נסתרים. גם למבוגרים יש לעתים קרובות ורידים גלויים יותר פשוט משום שעורם מתדלדל עם הגיל.

מדוע ורידים של אנשים מסוימים כחולים במיוחד

אם אתם רזים במיוחד או ספורטאים מושבעים, ורידים אלה עשויים לבלוט עוד יותר. כשאתם מתאמנים או מרימים משקלים כבדים, השרירים שלכם מתנפחים ודוחפים את הוורידים האלה קרוב יותר לפני השטח – זו הסיבה שלמרימי משקולות יש את הוורידים ה"קופצים" שכולם מקנאים בהם. נשים בהריון נוטות גם לראות ורידים בולטים יותר מכיוון שמערכת הדם שלהן עובדת שעות נוספות.

אבל יש גם צד נוסף. לפעמים, ורידים כחולים או בולטים יכולים להיות סימן לדליות – ורידים שנמתחו, התפתלו ונחלשו.

על הידיים, הם עשויים להיראות כמו קווים עבים, דמויי חבל, בעלי זיגזג, גדולים מהרגיל. בעוד שלעתים קרובות הם אינם כואבים, דליות עלולות לגרום לאי נוחות ולפעמים לאותת על סיכונים בריאותיים חמורים יותר.

כאשר ורידים כחולים יכולים להיות סימן אזהרה

אם אתם שמים לב שהוורידים שלכם הופכים בולטים או כואבים, או אם הם מתחילים להראות אדמומיות, נפיחות או חום, אל תתעלמו מכך.

אלה יכולים להיות סימנים לקרישי דם או בעיות כלי דם אחרות הדורשות טיפול רפואי מיידי. מצבים כמו פקקת ורידים עמוקה (DVT) או תסחיף ריאתי יכולים להיות מסכני חיים.

כיצד לשמור על בריאות הוורידים שלכם
לא תמיד ניתן למנוע מהורידים להיראות ולבלוט, אך ישנן דרכים לשמור עליהם בריאים יותר:

*הישארו פעילים. הזזת הרגליים והידיים מגבירה את זרימת הדם.
*שמרו על משקל בריא. פחות לחץ על הוורידים שלכם עוזר.
*הימנעו מתקופות ארוכות של ישיבה או עמידה. קחו הפסקות והתמתחו.
*הפסיקו לעשן. זה פוגע בוורידים ובזרימת הדם שלכם.
*לבשו בגדים רחבים. בגדים צמודים יכולים להגביל את זרימת הדם.

אם דליות הופכות לבעיה, הטיפולים נעים בין גרבי לחץ ושינויים באורח החיים ועד הליכים רפואיים כמו סקלרותרפיה או ניתוח. אבל הצעד הטוב ביותר הוא לדבר עם הרופא שלכם אם אתם מבחינים בשינויים פתאומיים או כאב.

המסקנה: אל תיבהלו, אבל אל תתעלמו

ורידים כחולים גלויים יכולים להיות חלק טבעי בגוף שלכם – במיוחד אם אתם חיוורים, רזים או פעילים במיוחד. מרפאת קליבלנד אומרת שאתם בהחלט לא לבד אם אתם מודאגים מוורידים בולטים.

זוהי בעיה די נפוצה, וברוב המקרים, אין צורך לדאוג. למעשה, בערך אחד מכל שלושה מבוגרים מתמודד עם דליות, שהן אחת הסיבות העיקריות לכך שוורידים יכולים להיראות גלויים יותר.

אבל אם הם בולטים, פועמים או נראים מודלקים, הגיע הזמן להיבדק. ייתכן שהוורידים שלכם מספרים לכם משהו חשוב על בריאות הלב והמחזור הדם שלכם.

אל תשכחו לשתף את הכתבה והמידע החשוב הזה עם החברים והמשפחה שלכם!

הפוסט אם אתם רואים מישהו עם ורידים בולטים – אתם חייבים לספר לו את הדברים האלה! הופיע לראשונה ב-.

עבור רובנו, אוכל הוא עניין של הזנה, טעם והנאה. אבל עבור מיליונים ברחבי העולם, ארוחה פשוטה יכולה להפוך לקטלנית.

האם הייתם אוכלים משהו שיכול להרוג אתכם? עבור רוב האנשים, אוכל הוא עניין של הזנה, אבל ברחבי העולם, מזונות מסוימים מגיעים עם סיכון ממשי למוות – ובכל זאת אנשים ממשיכים לאכול אותם. בואו נסתכל על 10 מהמזונות המסוכנים ביותר על פני כדור הארץ ומדוע אנשים עדיין אוכלים אותם.

מוצר בסיסי עשיר בציאניד
קסאווה אולי נראית כמו פקעת תמימה, אבל שורשיה ועליה מכילים גליקוזידים ציאנוגניים, שמתפרקים לציאניד כאשר הם נצרכים גולמיים או מעובדים בצורה לא נכונה. זה יכול להוביל להרעלת ציאניד, ולגרום לזפק, שיתוק ומוות.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), הרעלת קסאווה הורגת כ-200 איש בשנה, ו"מזכה" את ירק השורש בתואר "המזון הקטלני ביותר בעולם".

למרות שזה מסוכן, הקסאווה היא גלגל הצלה ליותר מ-800 מיליון איש בכ-80 מדינות, כך מדווח ארגון הבריאות העולמי. היא עמידה לבצורת, קלה לגידול ומספקת פחמימות חיוניות. כאשר מעבדים אותה נכון – השרייה, התסיסה, המיובשת או הרתחה – רמות הציאניד יורדות, מה שהופך אותה לבטוחה לאכילה. עבור רבים, זו אינה בחירה – זהו הכרח להישרדות.

מעדן קטלני
פוגו, המעדן היפני, עשוי מדג נפוח, המכיל רעל שהוא "קטלני פי 200 מציאניד", מדווח ה-BBC. "הרעלת טטרודוטוקסין תוארה כ"מהירה ואלימה", תחילה קהות סביב הפה, אחר כך שיתוק, ולבסוף מוות. הסועד חסר המזל נשאר בהכרה עד הסוף. אין תרופת נגד."

משרד הבריאות היפני מדווח כי כ-50 בני אדם (בעיקר חובבים ודייגים) מורעלים מדי שנה, עם מספר מקרי מוות.

למרות הסכנות, ביפן, דג הבלוף (פוגו) הוא מעדן, המוגש לעתים קרובות כסשימי או בסירים חמים. רק שפים מאומנים היטב ובעלי רישיון רשאים להכין אותו, תוך הקפדה על הסרת החלקים הרעילים (כבד, שחלות ומעיים) בזהירות. תחושת העקצוץ הקלה מרעלים שיוריים מוסיפה לקסם, והופכת את הפוגו לחוויה מלהיבה עבור נוטלי סיכונים.

רעלן נסתר
כוכב הים מכיל רעלנים שאינם מזיקים לרוב האנשים, אך קטלניים עבור אלו הסובלים ממחלת כליות. אצל אנשים שנפגעו, הרעלן מצטבר, מה שמוביל להתקפים, בלבול ואף למוות. התסמינים יכולים להופיע תוך שעות, החל משיהוקים, הקאות או חולשה.

אם הכליות שלכם בריאות, כוכב הים בטוח לחלוטין לאכילה. הפרי, שנראה כמו כוכב צהוב בעל חמש נקודות, הוא בעל הנאה גדולה מאוד בזכות טעמו המתוק-חמצמץ ותכולת ויטמין C הגבוהה שלו. WebMD מסביר שהפרי מלא בנוגדי חמצון, מה שהופך אותו לנוגד דלקת מעולה, ובאשלגן, "מה שמוריד את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי".

מתוקים עם ליבה קטלנית
גלעין דובדבן וזרעי תפוח מכילים אמיגדלין, תרכובת שהופכת לציאניד בעת כתישה או לעיסה. בכמויות גדולות, הדבר עלול לגרום לסחרחורת, בחילות, בעיות נשימה ואף למוות.

בעוד שהפרי עצמו בטוח, אין לכתוש או לצרוך את הגלעינים. בליעת גלעין דובדבן שלם לא תזיק לכם, אך שבירתם משחררת רעלים.

תוספת רעילה
כאשר תפוחי אדמה ירוקים נחשפים לאור, הם מייצרים כלורופיל, שאינו מזיק לחלוטין. אך Healthline מזהירה כי "זה יכול גם לעודד ייצור של תרכובות מסוימות", כמו סולנין ש"יכולות להיות רעילות לבני אדם במינונים גבוהים. עם זאת, דיווחים על מחלות קשות הם נדירים".

אכילה רבה עלולה אף להוביל לשיתוק או לתרדמת.

אבל תפוחי אדמה ירוקים בטוחים אם קולפים אותם כראוי. יש להשליך כל תפוחי אדמה עם גוון ירוק או חלקי נביטה כדי למנוע רעילות.

אגוזי מטבעו
קשיו גולמי מכיל אורושיול, אותו רעלן שנמצא בקיסוס רעיל או באלון רעיל.

"אם הייתם מטפלים או צורכים קשיו בצורתם הגולמית, סביר להניח שהייתם חווים תגובה דומה לזו הנגרמת על ידי קיסוס רעיל, כגון פריחה מגרדת ודלקתית בעור שעלולה לגרום לתחושת צריבה", כותב Healthline.

עם זאת, קשיו המסומנים כגולמיים במכולת עברו קילוף וטיפול בחום כדי להסיר שאריות אורושיול, מה שהופך אותם לבטוחים.

הערה: קליפת מנגו מכילה גם אורושיול.

לא שווה את הנסיעה
אגוז מוסקט הוא תבלין חריף המכיל מיריסטיקין, תרכובת המשפיעה על מערכת העצבים. במינונים גדולים, הוא יכול לגרום להזיות, בחילות, דופק מהיר והתקפים. רק שתי כפיות יכולות לעורר תסמינים חמורים שנמשכים ימים – "אם כי במקרים מסוימים פסיכוזה נמשכת עד שישה חודשים", טוען מחקר.

בשימוש בכמויות קטנות, אגוז מוסקט משפר את הטעם בקינוחים ובמשקאות. אך צריכה מוגזמת הופכת את תבלין החג הזה לחוויה רעילה.

פטריות קטלניות
חלק מפטריות הבר, כמו כובע המוות שגבה את חייו של האפיפיור קלמנט השביעי בשנת 1534, מכילות רעלים הגורמים לאי ספיקת איברים ולמוות.

בריטניקה מסבירה שרק "מעטים מתוך 70-80 מיני פטריות רעילות הם למעשה קטלניים בבליעה", אך רבים מהם "נושאים דמיון מצער למינים אכילים ולכן הם מסוכנים במיוחד".

אין צורך להימנע מכל הפטריות! אבל אלא אם כן אתם מומחים, בטוח יותר להיצמד לפטריות קנויות.

מתוק אך קטלני
ריבס אולי מועדף בפשטידות וריבות, אבל האם ידעתם שחלק מהצמח הזה הוא למעשה רעיל? בעוד שהגבעולים בטוחים לחלוטין (וטעימים), עלי ריבס מכילים חומצה אוקסלית, רעלן טבעי שבכמויות גדולות יכול לגרום לאי ספיקת כליות.

ריבס הוא מרכיב טעים ורב-תכליתי, אך עדיף להשאיר את העלים שלו בערימת הקומפוסט. היצמדו לחלקים הבטוחים ותיהנו מהפינוק החמצמץ הזה ללא הסיכון!

שעועית קטלנית
שעועית אדומה גולמית מכילה פיטוהמגלוטינין, רעלן שיכול לגרום להקאות קשות ולכאבי בטן. אכילת קומץ שעועית לא מבושלת מספיק עלולה להוביל להרעלת מזון.

בישול שעועית אדומה במשך 10 דקות לפחות הורס את הרעלן, מה שהופך אותה לבטוחה לאכילה. עם זאת, בישול בטמפרטורות נמוכות יכול להפוך אותה לרעילה עוד יותר במקום לנטרל את הרעל, לכן היזהרו במיוחד כשאתם מבשלים את הצ'ילי שלכם על אש קטנה.

האם ניסיתם אחת מהמנות הקטלניות האלה? ספרו לנו על הדבר המסוכן ביותר שאכלתם ואז שתפו את הסיפור הזה כדי שנוכל לשמוע מאחרים!

הפוסט המאכל 'הכי קטלני בעולם' הורג יותר מ 200 אנשים בשנה – אבל מיליוני אנשים ממשיכים לאכול אותו הופיע לראשונה ב-.

יש מעט דברים שיכולים להרוס שנת לילה יותר מאשר התחושה הנוראית של התעוררות בפאניקה.

אולי חוויתם זאת מדי פעם – רוב הקוראים שלנו כנראה חוו זאת בשלב כזה או אחר – ואם לא, אז אתם יכולים להחשיב את עצמכם ברי מזל. עבור רבים, התחושה של התעוררות פתאומית משינה היא תחושה לא נוחה, ולעתים קרובות קודמת לה תחושה של נפילה של הגוף.

זה כמו אחד מאותם חלומות שבהם נופלים… נופלים… רק כדי להתחיל להתעורר מיד לפני שפוגעים בקרקע. למרבה הצער, אף פעם לא באמת מתרגלים לזה, ויכול להיות קשה לחזור לשינה שלווה אחרי שזה קורה.

אבל מה בדיוק המשמעות של תחושת הרעד הזו? מדוע זה נראה כתופעה טבעית לחלוטין ונפוצה בקרב רוב בני האדם? והאם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע את זה?

ובכן, ניסינו לעשות קצת מחקר בנושא, ולמרות שישנם אלמנטים רבים בתופעה המפחידה הזו שנותרו בגדר תעלומה, יש לנו לפחות כמה תשובות שעשויות לעניין כל מי שאי פעם התעורר באמצע הלילה כשהלב שלו מרגיש כאילו הוא פועם מחוץ לחזה.

קודם כל, בואו נתחיל להתייחס לתחושות בשמן האמיתי: קפיצת הירדמות. הידועה גם כהתחלות שינה, אלו הן התכווצויות שרירים פתאומיות, לעתים קרובות חזקות מאוד, שאתם עלולים לסבול מהן כשאתם מתחילים להירדם.

מה שאנחנו יודעים

על פי קרן השינה, קפיצת הירדמות משפיעה בדרך כלל על צד אחד של הגוף – למשל, על יד שמאל או על רגל ימין – והסיבה לתופעה נותרה אפופת אי ודאות רבה מבחינת החוקרים.

למעשה, כל מה שאנחנו באמת צריכים להסתמך עליו הן תיאוריות המגובות בעובדות המעטות הזמינות, כמו העובדה שקפיצת הירדמות (hypnic הוא קיצור של hypnagogic) מתחילה באותו אזור במוח ששולט בתגובת ההלם. הגיוני, נכון?

ייתכן שכאשר השרירים מתחילים להירגע לחלוטין – חלק ברור ובלתי נמנע מההירדמות – המוח לפעמים מאמין שאתם נופלים באמת, ולכן מגיב על ידי התנעת השרירים לפעולה.

תיאוריה נוספת היא שקפיצת הירדמות קשורה ישירות לדימויים דמויי החלום שיכולים ללוות אותם. כלומר, המוח שלכם מטשטש את הגבול בין עולם החלומות למציאות, ובכך מצית את השרירים שלכם לחיים כדי לייצר תגובה פיזית למה שאתם עשויים לחוות בראשכם בזמן שאתם ישנים.

למה זה קורה?

למרבה הצער, קשה לדעת בדיוק מדוע אתם סובלים מקפיצת הירדמות, וזה אינו מדע מדויק, אך ישנן כמה תיאוריות לגבי מה שעשוי להגביר את הסבירות להתרחשותן.

על פי קרן השינה, גורמי סיכון מסוימים כוללים צריכה מוגזמת של קפאין או חומרים ממריצים אחרים, פעילות גופנית מאומצת לפני השינה, לחץ רגשי ומחסור בשינה.

חומרים ממריצים כמו קפאין וניקוטין יכולים למלא תפקיד מסוים מכיוון שהם נשארים בגוף במשך שעות לאחר הצריכה. מוצרים כאלה מדכאים עייפות ויכולים להקשות על ההירדמות מלכתחילה, כך שאולי זה לא כל כך מפתיע שהם יכולים להוביל לקפיצות הירדמות.

באופן דומה, פעילות גופנית נמרצת בשעות הלילה המאוחרות אינה בדיוק עוזרת לכם לקרוס מעייפות ולהירדם. להיפך, פעילות גופנית היא פעילות מעוררת, הגורמת לגוף להרגיש ערני יותר מאשר עייף.

חשוב לזכור שקפיצת הירדמות יכולה להופיע בכל גיל, בדיוק כפי שהיא יכולה ללבוש מספר צורות ונראה שהיא נפוצה ביותר. ארגון Sleep Foundation אומר שעד 70% מהאנשים חווים קפיצת הירדמות, ולמרות שהיא יכול להיות מטרידה, היא אינה מסוכנת.

מה ניתן לעשות?

אז כל זה מעלה את השאלה המתבקשת: כיצד נוכל למנוע או לפחות לנהל טוב יותר את התסמינים הקשורים לקפיצת הירדמות מרגיזה?

ישנם למעשה כמה דברים שניתן לעשות כדי לתת לעצמכם את הסיכוי הטוב ביותר להיפטר מזה, כולל אימוץ הרגלי שינה טובים יותר (ללכת לישון ולהתעורר באותן שעות בכל ערב ובוקר, למשל), מאמץ להפחית את רמות הלחץ בחייכם, פעילות גופנית בכל יום (אם כי לא מאוחר מדי ביום), צמצום צריכת הקפאין שלכם, והפחתה או גמילה מניקוטין ואלכוהול.

האם אתם סובלים מקפיצת הירדמות? שתפו את הכתבה עם החברים שלכם כדי שנוכל לעזור גם להם!

הפוסט אם הגוף שלכם מתעורר בפתאומיות באמצע הלילה – זה מה שאתם צריכים לדעת הופיע לראשונה ב-.