בעיירה שינטומי, יפן, יש אזור תיירותי מקסים שפורח בכל אביב עם מרבד של פרחי shibazakura. מה שהופך את זה למיוחד באמת זאת העובדה שזה שטח פרטי, והסיבה שמגיעים למקום מדי יום כ 7000 איש בחודשים מרץ-אפריל היא לא רק בגלל הפרחים – אלא בגלל הסיפור המרגש שגרם לגינה המדהימה הזאת לפרוח.
האדמה הייתה בעבר משק חלב, ביתם של זוג צעיר מר וגברת קורוקי, לאחר שהם התחתנו ב 1956. הזוג הצעיר קם מוקדם בכל בוקר וטיפל בעדר של 60 פרות בזמן שגידלו שני ילדים משלהם. זאת הייתה עבודה מספקת, ויום אחד, כשהם יהיו בפנסיה הם קיוו שהם יוכלו לעשות מסע סביב יפן.
אחרי 30 שנות נישואים, לגברת קורוקי החלו בעיות עיניים, והסתבר שזה היה סיבוך של סוכרת, ותוך שבוע היא נהייתה עיוורת לחלוטין.
גברת קורוקי הייתה הרוסה לנוכח העובדה שהיא לא תוכל לצאת למסע שהיא ובעלה תמיד חלמו עליו.
כתוצאה מכך היא סגרה עצמה בפני העולם והחלה לחיות חיי בדידות בתוך הבית. הבעל לא יכל לראות את אישתו סובלת כך, והוא חשב שאם יהיה להם מבקר אחד או שניים מדי יום, זה יעודד אותה לצאת מהדיכאון שהיא נמצאת בו.
יום אחד, מר קורוקי הבחין בפרח shibazakura בגינה, ועלה בדעתו שאפשר ליהנות ולחוות את הפרח לא רק מהמראה שלו אלא גם המריח. אם הוא יצור גינה מלאה בפרחים, הוא חשב, אישתו תוכל ליהנות מהיופי שלהם, ואולי אנשים יבואו לבקר, מה שיגרום לה לחייך שוב.
מר קורוקי שתל במשך שנתיים את ים הפרחים הורודים
עכשיו, לאחר עשור, אחרי שהפרח הראשון נשתל, המוני מבקרים מגיעים למקום, בתקווה לראות את ולפגוש את מר וגברת קורוקי
ואם תראו את גברת קורוקי היום, אתם תראו שבעלה גרם לחיוך גדול על הפנים שלה. הכל בזכות הפרחים והמבקרים.
צפו בסרטון למטה: