in

רופאים הפצירו באישה לנתק את מכשיר ההנשמה של בעלה, היא נישקה אותו – ואז חסמה את צינור ההנשמה

סקוט הוקינס היה בן 37 בלבד כשכל עולמו הפך לסיוט.

סקוט סבל משבץ קשה ביותר בזמן שאישתו, דניאל, הייתה בשיעור במחוז אחר.

בעלה היה בבית עם הילדים כשדניאל קיבלה שיחת טלפון שלעולם לא תשכח.

היה זה בחודש אפריל בשנה שעברה כשדניאל הייתה בשיעור במחוז שכן וסקוט היה בבית עם הילדים שלהם.

"הוא התקשר אלי ומלמל מילים", נזכרת דניאל.

"הוא אמר שיש לו כאב ראש חזק ומשהו לא בסדר".

גם דניאל וגם סקוט הזעיקו אמבולנס, והצוות הרפואי הגיע במהירות ולקח את סקוט לבית החולים.

"כשהפראמדיקים הכניסו את סקוט לאמבולנס, לחץ הדם שלו עלה בצורה קיצונית וגרם להצפה של הכליות שלו", אמרה דניאל.

"זה היה רע מאוד", הוסיפה דניאל לפני שלקחה הפסקה ארוכה והודתה, "לפעמים קשה לי מאוד לדבר על זה".

הפראמדיקים היו צריכים לצנרר את סקוט באמבולנס.

כשהם הגיעו לבית החולים, הרופאים ביקוש מדניאל להתקשר לשאר בני המשפחה.

נאמר לה שבעלה כנראה לא ישרוד את הלילה.

"רמת החמצן שלו הייתה ב 60-70. הם אמרו לי שהיא הייתה אמורה להיות מעל 90", אמרה דניאל.

סקוט סבל מהתפרצות של מום ורידי-עורקי קרוב לגזע המוח.

המפרצת, שהייתה איתו מאז שנולד, גרמה לשבץ.

כשהמנתחים ניסו להפסיק את הדימום במוח, סקוט סבל מהתקף לב בזמן התהליך.

"הם איבדו אותו לכמה דקות", אמרה דניאל. "הוא גם איבד בגלל זה הרבה חמצן".

שבוע אחרי הפרוצדורה, סקוט לא יכל להגיב לכלום.

בשלב הזה, רופאים אמרו לה שהוא כנראה לעולם לא יתעורר. לדניאל נאמר שסקוט כנראה לעולם לא יחזור להכרה או יוכל לתפקד בצורה נורמלית, בטח ובטח לתת לה נשיקה ולהגיד לה שהוא אוהב אותה.

"הם אמרו לי לתת לו ללכת", אמרה דניאל.

אבל היא סירבה להאמין לאבחון שובר הלב.

ודניאל ידעה משהו שאפילו הרופאים לא ידעו – הכוח שיש לנפש של סקוט.

במקום לנתק אותו ממכשיר ההנשמה ולהיפרד ממנו, דניאל נשענה קדימה ונישקה את בעלה הגוסס.

כשהצמידה את השפתיים שלו לגופו חסר החיים, היא הרגישה משהו שלא ציפתה לו: סקוט נישק אותה בחזרה.

Shutterstock

אולי דניאל דמיינה את זה, היא הודתה. אבל הסימן הקטן הזה היה מספיק בשבילה להאמין בזה, מספיק כדי לא לנתק את מכשיר ההנשמה, ומספיק כדי לשנות לנצח את מסלול חייהם.

עם תקווה חדשה שנולדה, דניאל נלחמה כדי לשמור על סקוט מחובר למכשיר ההנשמה, כשהיא נחושה להוכיח לכולם שהוא יחלים.

והאמונה שלו הסקוט החלה להניב פירות. אחרי חמישה שבועות בשיקום ריאתי, סקוט כבר לא היה זקוק עוד למכשיר ההנשמה.

"זה היה הרגע שהתחלתי להוכיח לכולם שהוא יחלים", אמרה דניאל.

"הוא מוזיקאי, אז התחלתי להביא גיטרות. הוא היה פורט על המיתרים. רופאים אמרו שזה רק רפלקסים. אמרתי לו לנגן תווים אחרים, והוא עשה את זה".

דניאל ידעה שאם סקוט היה מנסה לדבר איתה, הוא לא היה מצליח בגלל הטרכאוסטומיה – ניתוח בו יוצרים חור בקנה הנשימה ובעור הצוואר.

אבל עם אמונה שלמה, דניאל כיסתה את חור האוויר בצווארו של סקוט – והוא החל לדבר איתה.

"כיסיתי את החור והוא החל לדבר איתי", היא אמרה.

"המילים הראשונות היו, 'אני אוהב אותך', המילים השניות היו, 'תביאי לי משככי כאבים'. ואז, כשהרופאים שאלו אותו, 'על מה אתה מנגן?' הוא אמר, 'על כלי נגינה'. הם החלו להאמין בנו".

עם הוכחה לכוח שלו להילחם, הרופאים סוף סוף החלו להאמין בסקוט.

זמן קצר אחר כך הוא הועבר למרכז שיקום. סקוט הגיע לשם באמבולנס ובילה שישה ימים בשבוע בשיקום במשך 16 שבועות.

מטפלים ורופאים השתמשו בתרפיית מוזיקה וכלי נגינה, לפעמים בשילוב עם טיפול בדיבור, דיקור סיני, ופיזיותרפיה, כדי לעזור לסקוט להחזיר לעצמו את הכוח והקואורדינציה.

לבסוף, אחרי 16 שבועות, סקוט היה מוכן לחזור הביתה – והוא עמד לעשות זאת על שתי רגליו.

"הוא נכנס על אלונקה כשהוא מסוגל להזיז רק את יד ימין, ועזב כשהוא הולך עם הליכון כשיד אחת מונפת באוויר ואומרת 'rock on'", אמרה דניאל.

דניאל משבחת ומהללת את הצוות במרכז השיקום.

"הם החלו לדבר עם סקוט כאילו שהוא שם", אמרה דניאל, כשהיא נזכרת איך צוות השיקום מילא אותה בתקווה במהלך כל הזמן הזה.

בנוסף, דניאל לא עזבה את בעלה לרגע. היא תמכה בו, עודדה אותו ואפילו הראתה לו אהבה קשוחה כשהיה צריך.

דניאל לא הפסיקה להאמין שהוא יחלים. אפילו כשאמרו לה להתקשר למשפחה שלה בלילה הראשון, היא לא הרגישה את זה. היא לא האמינה לרגע שסקוט לא ישרוד.

לסקוט יש עוד שיקום ארוך לפניו, אבל הוא מתקדם עם כל יום שעובר. צעד אחר צעד.

"הוא שוב מנגן על הגיטרה. הוא מנגן על התופים. לפני זה הוא לא יכל לאכול. האכילו אותו דרך צינורות במשך תשעה חודשים. אבל עכשיו הוא יכול לאכול מה שהוא רוצה", אמרה דניאל.

אנחנו חושבים שהניסים הרפואיים הגדולים ביותר מתרחשים כאשר אנו מאמינים שהם יכולים לקרות ומתייחסים למטופל בצורה הזו.

הדבר הגדול ביותר שאפשר להעניק למישהו זה סיכוי.

צוות השיקום עשה בדיוק את זה, כשהוא רואה בסקוט אדם, בעל, ואבא, במקום לראות בו עוד מטופל שהם צריכים לסמן עליו וי.

יותר מדי אנשים לוקחים את חיי הנישואים כמובן מאליו, כשהם משליכים הצידה כזו מסירות כשכבר לא קל או נוח.

למרבה המזל, דניאל הוקינס נדרה נדר להישאר לצד בעלה לא משנה מה, והיא התכוונה למילים האלו, ולא ויתרה עליו לרגע.

ההתמדה של בני הזוג האלה היא הוכחה שקשר חזק יכול לגבור אפילו על המכשולים הכי קשים – והאינטואיציה שלנו יכולה להיות לפעמים יותר מדויקת מאשר של כל צוות רפואי.

בבקשה שתפו את הסיפור המרגש הזה אם אתם מסכימים!

אמא שיתפה 'ביקורת' כנה על התינוקת שלה שנולדה עם תסמונת דאון – 352 אלף איש אהבו את זה

שפכו קצת מהמרכיב הזה אל תוך מכונת הכביסה שלכם – והיפטרו בקלות מכתמים וריחות לא נעימים