תעודת כשרות (סיפור בידיוני) (דעה)

מינוי מאמן נבחרת הכדורגל הלאומית מבוצע על ידי ההתאחדות לכדורגל. מטבע הדברים, נלקחים בחשבון יחסי עבודה, אמון השחקנים, והיכולת להלהיב את הקהל. דגש רב מושם על היכולת להעביר את המינוי בהצלחה במוסדות ההתאחדות. כזכור, ההתאחדות ראתה גאווה רבה בעובדה כי המינוי בוצע ללא התנגדות. נראה שקידום הנבחרת וסיכויי העפלה הם בבחינת מותרות נוכח השיטה הקיימת.

בסיבוב הקודם בחרו לוזון וחלובה באלי גוטמן. בהצלחה רבה, וללא מתנגדים, הם הצליחו להעביר את המינוי במוסדות הרלוונטים. קדמה לכך עבודת שיווק אדירה בעיתונות הספורט, ששוכנעה שגוטמן יוביל את הנבחרת להצלחה, כפי שהוביל את הפועל תל אביב. התבדינו. אין נקודת חיוב אחת לזכותה של הנבחרת בעידן גוטמן, למעט שבירת שיא ההופעות לשחקן נבחרת.

כעת, כחלק מהמסע המתוזמן, מנסים לשכנע אותנו ששוב מדובר במינוי הטוב ביותר. הוקמה ועדת איתור. הוועדה המורכבת מאותם אנשים שבעבר בחרו בגוטמן (לוזון, חלובה, וקמר). עתה, חובשים הם את הכובע של "ועדת איתור", על מנת להכשיר את הבחירה, ולצמצם התדיינות משפטית, כפי שהייתה בעבר. במקביל, צורפו דרור קשטן וצביקה רוזן. בנוסחה מתמטית פשוטה עולה כי שני האחרונים חסרי השפעה על החלטת ועדת האיתור.

החלק המעניין בתהליך, לטעמי, הוא הניסיון לשכנע את הציבור כי אין מועמדים נוספים. זאת, אם נתעלם, שכלל שלא הובאו מועמדים חדשים. נראה כי הניסיון לשווק את הצמד "נימני אוחנה" הוא כדי לסרס את אייל ברקוביץ'. כלומר, יוחלט שבעוד שיש להם רעיונות חדשים, מוטיבציה, היכרות אישית עם שחקנים. אך,  עדיין, מאמנים חסרי ניסיון על מנת להוביל את הנבחרת. הסיבות העיקריות להתאמתו של גוטמן לתפקיד מקורן בשקט התעשייתי שהוא מעניק לראשי ההתאחדות לכדורגל.

אבי לוזון

מילים לזכותו של מנהיג.

תכל'ס, הוא אדיר. לוזון מצליח להשליט סדר בגוף הכי רווי פוליטיקה בישראל. בהצלחה רבה הוא נכנס לגוב האריות, מבלי יכולת להציע כלום, והצליח לצאת שבידו הסכם שיווק נפלא, והבטחה של משרד הספורט להזרים תקציבים נוספים לשיפור תשתיות, עמותות אוהדים, ומחלוקת נוער. כל זאת, באווירה שלאחר פרסום דו"ח זליכה.

הוא אף זכה להערכת קדנציה, מבלי לקיים בחירות. בכישרון רב הוא מאגד את מוסדות ההתאחדות, הקבוצות המקצועיות, והמרכזים. כך גם לגבי הקמת ועדת איתור, ושינויי התקנון האחרון המעניק סמכויות תקנוניות למזכירות.

שטרן חלובה

תכל'ס, כמעט ולא ידוע עליו כלום.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

זיו אדלר: יצאת צדיק (דעה)

בדקה ה 38 למשחק בין מכבי תל אביב והפועל עכו, נשרק כדור עונשין לזכותה של הפועל עכו. לאחר חילופי דברים בין השופט הראשי, דניאל בר נתן, ובין הקוון, ניסן דוידי, שיזם את הפניה, הוחלט על ביטול כדור העונשין. נראה היה שעכו, שהייתה מצויה בפיגור של שער, מאוכזבת מהחלטת השופט הראשי לבטל את ההזדמנות האדירה לשער קל. יחסית.

לאחר שצוות השיפוט שוחח עם מנכ"ל איגוד השופטים, הוחלט להשעותם משיפוט בשבת הקרובה. בנוסף, הם צפויים לא להיות משובצים, בליגת העל ובליגה הלאומית, למשך שלושה שבועות. ההסבר לכך, השופט הרביעי, זיו אדלר, צפה בהילוך חוזר ששודר על אחד ממסכי המוניטור, עדכן את הקוון. זה האחרון, הודיע לשופט המשחק שהחליט לבטל את הפנדל (על פי מדור הספורט של "גלובס").

מכיוון שאין כלל התייחסות מצד ההתאחדות, לא בפייסבוק ולא באתר האינטרנט, הרי יש להסתפק בהסבר שסיפקה "גלובס".

לעניינו, כנראה ולא היה פנדל. פועל יוצא, צודק השופט שחזר בו מהחלטתו. צודק גם הקוון שהיה חייב לדווח לשופט את מה שכנראה נמסר לו מהשופט הרביעי. איפה הבעיה?

אם כך, "הבעיה" היא השופט הרביעי שבחר לא להתעלם מהמציאות הקיימת בה המוניטורים, מסכי הענק, רעשים מהקהל שצופה בלייב בהילוך החוזר, ועדכן את חבריו כי לא בוצעה עבירה. לדעתי, לידי ההתאחדות לכדורגל התגלגלה הזדמנות פז לאפשר לשופטים לצפות במוניטור, כפי שמתרחש בכדורסל, פוטבול, ובטניס.  נכון, התקנונים הרלוונטים אוסרים על כך. אך, כבר ברור זמן רב כי יש לשנותם. התוצאה הסופית של ביטול כדור העונשין היא הנכונה. לטעמי, ברגע שהשופט נחשף למוניטור, וזה כמעט בלתי נמנע בימינו, אין אלא לברך אותו על היוזמה, ועל הרצון לייעל את השיפוט.

קטנות

מספרים שזאת הליגה השישית בטיבה. מספרים שהנבחרת התקדמה. מספרים שהוגש דו"ח מקצועי, מקיף, ומסכם. כמו כן, באותה נשימה, מספרים לנו על בוננזה כלכלית בקפריסין. הצעה כה נדיבה שאף אחת מקבוצות ליגת העל אינה יכולה אפילו להתקרב. וכמובן, האתגר המקצועי.

נו באמת?

קניית כרטיסים

תכל'ס, אני לא הולך למשחקי כדורגל. תמיד ה HD קסם לי יותר. מצד שני, לא בטוח שזה ה HD. הרי בחו"ל הלכתי בעבר למגרשי כדורגל. בכל מקרה, התעורר רצון לצפות במשחק בין מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. כמו לפני חופשות בחו"ל, רציתי לברר מתי המשחק ולרכוש כרטיס. שבועיים לפני המשחק, נכנסתי לאתר של בית"ר וראיתי כי המשחק יהיה כנראה ב 7 לחודש. באתר של מכבי דווקא "העריכו" כי המשחק יתקיים ב 8 לחודש. לא נעלם מעיני, משחק מרכזי משודר בימי שני. כלומר, 9 לחודש. בסופו של יום, היה נראה לי הזוי לשריין שלושה ימים בעבור משחק כדורגל. במקביל, לוח המשחקים של מונדיאל 2014 (כולל שעות) כבר פורסם. זה נראה יותר כמו עולם "שישי", מאשר ליגה שישית בטיבה. זה מה יש. כל עוד לא נשנה את השיטה.

זמן טוב להמשיך בלייקים ל"מחליפים את לוזון".

הארכת מועד – הפתרון של התאחדות לכדורגל למצב הקיים (דעה)

מאז דו"ח זליכה והלחץ שהופעל על ההתאחדות לכדורגל, בין היתר, מצד שרת הספורט והתרבות, המועצה להסדר ההימורים וחברי כנסת נוספים, בוצעו מספר שינויים בתקנוני ההתאחדות. בראש ובראשונה, נועדו השינויים לתת תוקף משפטי להקפאת המצב הקיים, ועל כן נדרשו.

כך, הסמכות ל"בחירת מאמנים לנבחרות ישראל ע"פ נוהל בחירת מאמנים" הועברה כעת, בנוסף לסמכויות רבות אחרות, לידי מזכירות ההתאחדות. לרגע, ניתן לחשוב שמדובר בהפקת לקחים ממקרה אלי גוטמן שמונה על ידי המזכירות ולא על ידי ההנהלה, בניגוד לתקנון הקודם. אבל, נראה כי הדבר נועד על מנת להקל על העברת המינוי הבא, לצמצם ביקורת פנימית, אם קיימת בכלל.

במקביל, הוארכה תקופת כהונתו של יו"ר איגוד השופטים. זאת, "מתוך מגמה לאפשר למר סלמן בן ציון להשלים את תהליכי רפורמה באיגוד, קביעה ויישום של תהליכי עבודה ובקרה, תהליכי גיוס כוח אדם לאיגוד, הכשרת מערך המבקרים ומתן משוב…". כלומר, עזבו מכרז, בחירות חופשיות, מתן הזדמנות שווה, ותנו לסלמן לנצח. ומדוע כל אותם "תהליכי עבודה" לא נעשו בזמן כהונתו? מדוע היה צריך לחכות לדוחות זליכה וכהן על מנת להבין שאיגוד השופטים צריך רפורמה? ומדוע אותו אדם שעומד בראשות האיגוד הוא זה שאמור לעשות את הרפורמה?

כהונת היועץ המשפטי אף היא הוארכה עד ל 1.8.2014. זאת במקביל, לתהליך הבחירה ליועץ המשפטי שמתקיים, על מנת למצוא מחליף הולם. אך, מכיוון שלא מצאו מועמד ראוי (קיימים כ 50,000 עורכי דין בישראל), הוחלט להאריך את כהונתו. שוב, ללא מכרז וללא הסבר רציני, בחרה ההתאחדות להמשיך בהתקשרות.

גם יו"ר הרשות לבקרה תקציבית זכה להארכת כהונה עד ל 31.5.2016. רק להזכיר את סאגת אום אל פאחם, עיכוב משכורות ברמת השרון, בית"ר ירושלים ומקרים תמוהים נוספים שהתרחשו בתקופה האחרונה. אבל בטח בכהונה הבאה הכל יסתדר. אם לא, נאריך עוד טיפה.

והחשוב מכל, ההודעה כי הבחירות ליו"ר ההתאחדות נדחו ל 29.7.2014. נחשו מי ימשיך לכהן עד אז? ככה, בגמישות מחשבתית, עוקפים את ההתחייבות (אם באמת ניתנה) כי אבי לוזון לא יתמודד לתפקיד. פשוט מאריכים את הקדנציה. שינוי זה הוא המטריד ביותר. במשך זמן רב הובטח, בעיקר בתקשורת, לציבור כי היו"ר הנוכחי לא יתמודד בבחירות. כמו גם, הובטח שינוי בשיטת הבחירות להנהלת ההתאחדות ולתפקיד יושב הראש. הבטחות אלה, שהיה ברור כי אינן יתגשמו, אכן "הוחלקו" בעדינות החוצה.

נראה כי ההתאחדות מבצרת עצמה באנשי שלומה, עד לסיבוב הבא מול מועצת ההימורים. כך, היועץ המשפטי, הרשות לבקרה תקציבית והיו"ר ממשיכים לסיבוב נוסף. לא בהכרח קצר מקודמיו. ואנחנו נשארים עם אותה כוורת של מומחים עליה זליכה העביר ביקורת נוקבת. שוב, ללא אופציה אחרת.

בקטנה

"נציג הבעלים" – הביטוי הכי "הוצא מהקשרו" בכדורגל הישראלי.

איך אברהם גרנט לא היה מיועד לתפקיד היועץ המשפטי, איגוד השופטים, הבקרה התקציבית? מחדל, כנראה של התקשורת.

העובדה שפרוספר אזגי הוא היחיד שהתנגד להסכם השיווק…

האם לוזון וחלובה סיימו כבר קריאה מעמיקה בדו"ח המסכם (4 עמודים. לפי התקשורת), שהגיש גוטמן?

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אנשי סוד: מדוע התאחדות לכדורגל לא מפרסמת את דו"ח סיכום קמפיין מוקדמות המונדיאל (דעה)

על פי הפרסומים בתקשורת, מאמן נבחרת ישראל הגיש דו"ח המסכם את קמפיין מוקדמות אליפות העולם. כפי שכולם יודעים, הנבחרת לא העפילה למונדיאל. כרגיל.

בשלב זה נראה כי מדובר בדו"ח תמציתי (3-4 עמודים), שהוגש לעיון יו"ר ההתאחדות. בעתיד, ישמש את ועדת האיתור בבואה לבחור את מאמן הנבחרת. עד כאן, נראה כי מדובר בחידוש מבורך. מאמן הנבחרת ביחד עם ראשי ההתאחדות מתחקרים ומפיקים לקחים מהקמפיין שחמק לנו. מרתק לגלות כי מאמן הנבחרת הוא גם תמציתן בחסד. במומחיות רבה, הצליח לסקר קמפיין שלם (כשנתיים), לתת ביקורת כנה, הפקת לקחים, וראייה לעתיד (בתקווה) וכל זאת על גבי מספר מצומצם של עמודים.

לצערי, חסד מופלא זה אינו מוצג לציבור. לפחות בשלב זה. הפנייה לדוברות ההתאחדות נתקלה בחומה בצורה:

"מדובר בדו״ח פנימי אשר הגיש המאמן לרגל סיום קמפיין מוקדמות גביע העולם – כפי שהתחייב שיעשה כן עם מינויו לתפקיד. מטרת הדו״ח, מעבר לדיווח השוטף על אופן ההתנהלות בקמפיין, היא גם לאפשר למאמן להיות כן ופתוח בדבר הנושאים והגורמים שלדעתו מנעו את ההעפלה של ישראל לטורניר. אין כאן ׳הסתרה׳ של ׳סודות מדינה׳ אלא, רצון לאפשר למאמן לפרוש את דעותיו באופן כן ומלא".

ניסיון נוסף לקבל העתק, מהטעם שצוין "אין כן הסתרה של סודות מדינה", כשל אף הוא. הצעתי כי ההתאחדות רשאית ל"השחיר" טקסטים רלוונטים בדו"ח לא התקבלה.

ראוי להזכיר כי דו"חות חקירה בעניין רצח רבין, מערת המכפלה, מלחמת יום הכיפורים, פורסמו והינם גלויים לעיון ציבורי. אך שוב, בחיוך, מדובר בדו"ח "כן ופתוח" ועל כן ההתאחדות בוחרת שלא לפרסמו.

ועדת האיתור

ההתאחדות לכדורגל החליטה (על פי פרסומים בתקשורת) כי תוקם ועדת איתור לבחירת מאמן הנבחרת. על פי המלצת "הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל" ("ועדת דודי כהן"), הוועדה תבחן שלושה מועמדים פוטנציאליים. לאחר מכן, תבחר שני מועמדים סופיים ותגיש המלצתה לאישור המזכירות. שוב, כמו במקרה גוטמן, ההתאחדות מפספסת את הסעיף ב"תקנון נבחרת ישראל" הקובע כי הסמכות בידי ההנהלה ולא בידי המזכירות.

על מנת להיזהר בלשוני, בחרתי להפנות לדברי ועדת דודי כהן, בעניין הנהלים הקיימים:"נראה כי נהלים אלה מאפשרים להנהלת ההתאחדות לערוך מינויים על פי שיקול דעתה בלבד, שכן ועדת האיתור מורכבת מאנשים מטעמה, ואלה אינם בהכרח בעלי הידע המקצועי הדרוש לבחירת מאמן ראוי" (עמוד 38 בדו"ח הוועדה).

במקביל, פרסומים מלמדים כי חברי ועדת האיתור כבר הכריעו כי מאמן הנבחרת יקבל הזדמנות נוספת. לטעמי, ראוי שאותם חברי ועדה, שכבר גיבשו דעה, בטרם שמעו את המועמדים, יודיעו על התפטרות מהוועדה. כך, נכון ציבורית. ונכון משפטית.

מחליפים את לוזון

הגדלת כוחו, בדרך של לחיצת "לייק", של דף הפייסבוק "מחליפים את לוזון", נראית כאופציה היחידה להבראת הכדורגל בישראל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מנכ"ל בפאול: איך מתקבלות החלטות בהתאחדות לכדורגל

בעבר, כבר כתבתי על שיטת ההתאחדות להחליט על זהות המועמד. ורק אז, לקיים "הליך תקין" לבחירתו. כך, נהגה ההתאחדות בעניין מינוי גוטמן.

מדובר בשיטה פשוטה לתפעול. שני מצביאי העל  לוזון – חלובה מחליטים. לאחר מכן, מודיעים למועמד כי המשרה שלו. אחר כך, קובעים ישיבת מזכירות/הנהלה. מכריזים, לעיתים בהפתעה, כי נבחר המועמד הראוי ביותר, ועכשיו צריך לאשר. השיטה עבדה היטב במינוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן. למעשה, השיטה שוכללה משום שלא התקיימה הצבעה. ולמעשה המינוי אושר רק כמה חודשים לאחר תחילת התפקיד.

קשה לעיכול? אז לשמחתי, אגף הדוברות של ההתאחדות החל לשתף פעולה (מזל טוב) ומשחרר פרסומים רשמיים. אבל מה, מרוב התרגשות, מישהו נרדם בשמירה.

לדוגמא:  "…בתחילת מרץ גם אישרה הנהלת ההתאחדות לכדורגל פה אחד את מינויו של אלי גוטמן למאמן נבחרת ישראל".  לראשונה, וידוי של ההתאחדות כי אישור למינוי המאמן ניתן רק בחלוף מספר חודשים מיום המינוי.

עכשיו, תודות ל"מחליפים את לוזון" מתגלה, שלא בהפתעה, כי מינוי רותם קמר (לשעבר סמנכ"ל ההתאחדות) אף הוא מעלה ניחוח משונה:

"רתם קמר הוא המנכ"ל בפועל. כאשר יוחלט אם הוא המנכ"ל הקבוע יוחלט גם באיזה הליך הדבר יבוצע". זוהי לשון התגובה שקיבלנו מההתאחדות לכדורגל כששאלנו מתי אמור להתפרסם המכרז לתפקיד המנכ"ל, בדיוק חודש אחרי שהקודם עזב.

ורצינו לדבר אתכם על התגובה הזו. כי התגובה הזו מלמדת שני דברים – קודם כל לא ברור אם בכלל יהיה מכרז למרות שהובטח, וחמור מכך – המכרז, או כל הליך אחר (לא ברור איזה), יתקיים רק לאחר (!!) קבלת ההחלטה בנושא. מה שכמובן מייתר אותו בכל מקרה. באותה מידה היו יכולים לשלוח לנו את התגובה הבאה: אבי יבחן את הנושא, לוזון יראה אם זה מתאים לו והיושב ראש כבר ידאג שההחלטה שתתקבל תעבור. היינו מעריכים את הכנות.

למה זה קורה? כי אין עליהם שום לחץ אמתי. כי רק לחץ ציבורי יביא שינוי (נלקח מדף הפייסבוק "מחליפים את לוזון").

בהקשר חובת קיום מכרז, כבר כתבתי כי: "עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993"

כלומר, כל מחלוקת לגבי צורת המינוי (קיומו של מכרז) מובאת לפתחו של בית המשפט. כך, בין היתר, בעניין גוטמן, גיא לוזון, אייל ברקוביץ, סיעת בית"ר, זכויות שידור. לעיתים בית המשפט מכריע לזכות ולעיתים לחובה. הבעיה העיקרית היא שאין מספיק גורמים בעלי יכולת כלכלית ורצון לחייב את ההתאחדות באכיפת החוק.

גילוי נאות: לא טרחתי לבדוק בתקנוני ההתאחדות לעניין חובת מכרז בשאלת זהות המנכ"ל. גם לא בדקתי בידי מי הסמכות למנותו. זאת משום, שההתאחדות אינה מקפידה, באופן שיטתי, על תקנוניה. כמו כן, מכיוון שנכתב כי הובטח שמינוי המנכ"ל יהיה בדרך של מכרז… הרי כלל ידוע הוא שהבטחות יש לקיים.

טיפ יומי: תנו לייק ושיתוף ל"מחליפים את לוזון". לדעתי תוכנית התחקירים הטובה ביותר ברשת.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

נגמרו הקלפים (לארגון השחקנים)

על פי פרסום של גידי ליפקין באתר one, החברה המפיצה את אלבום "הסופרגול" בחרה להתקשר ישירות עם שחקני הכדורגל. עד עתה, ההתקשרות החוזית הייתה בין החברה המפיצה לבין ההתאחדות לכדורגל וארגון שחקני הכדורגל בישראל.

לטעמי, ספק רב האם, מלכתחילה, הזכויות בתמונות השחקנים היו בידי ארגון שחקני הכדורגל. ספק דומה לעניין בעלות ההתאחדות בזכויות אלה. בכל מקרה, ולעניינו, הבוננזה הכלכלית (עבור ארגון השחקנים) הגיעה לקצה. בשלב זה, נראה כי לאור העובדה ש"הסופרגול" הוא ההכנסה העיקרית של ארגון השחקנים, ביטולו יוביל לביטול קיומו של ארגון השחקנים. לפחות במתכונת הנוכחית של מנכ"ל בשכר עתק.

על פי הפרסום באינטרנט, שחקני הכדורגל יזכו, כתוצאה מההתקשרות הישירה עם "סופרגול", להכנסה פסיבית של כ 1,500 – 3,000 ₪ לשנה. על פניו, הנכונות לבצע את השינוי הדרמטי בעבור סכום יחסית פעוט, מלמדת ששחקני הכדורגל הבינו כי התערבותו של הארגון מיותרת. מלבד הפגיעה הכלכלית מדובר בפגיעה תדמיתית אקוטית עבור ארגון שחקני הכדורגל, ויש שיגידו בעבור אריה אלטר. שוב, ספק אם יוכלו אלה להתרומם ולתפקד.

שקיפות מדומה

נראה כי הלחץ הציבורי לחייב את ההתאחדות בשקיפות מתחיל לתת פירותיו. ההתאחדות בחרה לפרסם כעת את "נתוני העברת כספים מהטלוויזיה לקבוצות" ואת  "פירוט זיכויים לעונת 2012/2013 ליגת על ולאומית". כך, טיפה אחר טיפה, ההתאחדות מנסה לתקן את העיוות ההיסטורי המתמשך של הסתרת המידע. חשוב להדגיש כי המסמכים הללו אינם מעניינים את אוהד הכדורגל הממוצע. וטוב שכך. מנגד, את הפרוטוקולים של הוועדות השונות, ישיבות מזכירות והנהלה בוחרת ההתאחדות שלא לפרסם. לעיתים מתפרסמות רק ההחלטות מאותן ישיבות. אך אין בהן להעיד על מה שקרה בישיבה.

דו"ח שטרוזמן

ההתאחדות החליטה לתקן את תקנון היסוד ולקבוע כי מעתה קבוצה מקצועית תוכל להירשם כחברה פרטית למטרות רווח. הדבר נועד להקל על אגודות הספורט לקזז הפסדים, הוצאות אל מול רשויות המס. כמו כן, ההתנהלות כחברה פרטית קלה יותר בהשוואה לחובות המשפטיים החלים על עמותה רשומה. לכאורה מדובר ברעיון חדשני וכובש. בפועל חלק מאגודות הספורט כבר מאוגדות משפטית כחברה בע"מ ולא כעמותה. לדוגמא, "קשר ספורט כדורגל בע"מ" (על גלגוליה השונים)  היא למעשה מכבי חיפה. מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ. מדובר ברשימה חלקית בלבד.

תם היה חושב שאולי הדבר חמק מעיני הגופים הממונים. תם היה חושב שאולי מדובר באי הבנה ברישום. אדם רגיל היה מבין שגם קבוצת הפאר מכבי פתח תקווה מאוגדת כחברה פרטית בשם "מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ".

כנס שלום הילד

מרגש עד דמעות לראות כיצד ההתאחדות דואגת לדור ההמשך, במסגרת ארגון כנס שנתי בנושא. בעבור 100 ₪ יוכלו "הורים של שחקנים… מאמנים, מנהלים וכל מי שספורט הוגן חשוב לו" לצפות לארוחת צהריים, ערכת הרשמה והשתתפות בכל אירועי הכנס. הקלקה על הקישור תפנה את הנרשם לאתר של ד"ר שלומית גיא. נכון, מדובר באותה "עוזרת מיוחדת בהתנדבות ליו"ר הוועדה" (ועדת זליכה), עליה העברתי ביקורת בפוסט קודם. עכשיו מתגלה כי בטרם התייבשה הדיו על אותן מסקנות הוועדה בדבר התנהלות ההתאחדות, החליטה אותה "עוזרת מיוחדת" לשתף פעולה עם אותו גוף. בקצרה, לפני כחודש השתתפה בכתיבת דו"ח נגד גוף מסוים, וכרגע מצויה בקשרים עסקיים (עדיין לא הובהרו טיבם) עם אותו גוף. אזהרה, במהלך ניסיון הרישום לכנס, נחשף האורח לרגע, בעל כורחו, לספרה של ד"ר גיא "אימפריה". איפה פרופ' זליכה ותיאוריית ניגוד העניינים שלו?

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

עסקנות בע"מ: על עסקני הספורט בישראל

מחוץ לאור הזרקורים מתנהל מאבק ירושה על תפקיד יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל. האיגוד, משרד הספורט והתרבות, הוועד האולימפי בישראל, ומרכזי מכבי והפועל שומרים על עמימות תקשורתית ואינם מנדבים מידע. העובדה כי המאבק מתנהל במחשכים, מבלי לשתף את הציבור בהליך הבחירה, מקשה על בירור העובדות אל מול הודעות יחצניות של הצדדים. בשלב זה קיימות סברות כי יו"ר האיגוד, רענן ורשביאק, התפטר נוכח פרישת אחיו, צבי ורשיבאק מהוועד האולימפי. אחרים טוענים כי רענן אולץ לפרוש מכוח הנחיה של משרד הספורט. לפי גרסה אחת, המחליף המיועד הוא אופיר פינס שכבר נבחר לתפקיד ואמור להתחיל בסיומה של המכביה. אחרים טוענים כי אריה ניר הוא המועמד המוסכם לרשת את תפקיד היו"ר.

נחמן מנדל (מ"מ יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל), מציג עצמו כמי שיעשה סדר באיגוד ההתעמלות. לטענתו, אריה ניר הוא ורק הוא מיועד לתפקיד היו"ר. מנדל אף מדגיש כי העניין הועבר לטיפולו של עורך דין.

כאן המקום להגיד שמנדל הוא עסקן ספורט רב ענפי. כך, בין היתר, הוא מכהן כדירקטור החברה לפיתוח הספורט והכדוריד בפתח-תקוה (חל"צ), מייסד תנועת מכבי ישראל, חבר ועד מכבי עצמאות פתח תקווה (מחלקת כדורסל) 1995, מ"מ יו"ר איגוד ההתעמלות בישראל. בנוסף, וזאת גאוותו, הוא יושב הראש של קבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה.

מועדון "מכבי עירוני פתח תקווה" (מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ)  מצוי בבעלות שלושה גורמים. האחד, מועדון הספורט מכבי אבשלום פתח-תקוה (ע"ר 580352763). מנדל הוא ממייסדי העמותה. למען הסדר הטוב, וכדי לעמוד על טיב העסקנות אבהיר כי העמותה אינה מתהדרת ב"אישור ניהול תקין" הניתן לעמותות על ידי רשם העמותות. הגורם השני, מכבי אבשלום פ"ת – מחלקת כדורגל (ע"ר 580204386).  הגורם השלישי, חברה פרטית בשם "פרו מכבי אבשלום סוסייטי בע"מ" (ח.פ 520002247).

מנדל הוא דוגמא קלאסית לעסקן מקומי הזועק את זעקת התקנון כאשר עולה לכאורה פגיעה בתקנון איגוד ההתעמלות הישראלי. אך, מנגד, לא מקפיד אותה הקפדה כאשר מדובר בתקנון ההתאחדות לכדורגל. וזאת עוד מבלי להתייחס לעובדה כי עמותת מכבי "אבשלום" פתח תקווה לא עומדת בכללי "ניהול תקין" של רשם העמותות. כמו כן, מנדל בוחר להתעלם מהעובדה הקטנה שעמוס לוזון הורשע בפלילים (תיק פלילי 2485/06), ובהתאם לתקנוני ההתאחדות לכדורגל, הרשעתו מונעת ממנו להיות בעל תפקיד באגודת ספורט. בפועל עמוס לוזון הוא נשיא קבוצת הכדורגל של מכבי פתח תקווה (לפי אתר האינטנרט), ודירקטור בחברה הפרטית מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ השולטת על קבוצת הכדורגל מכבי עירוני פתח תקווה. עמוס לוזון גם זכור היטב כשושבין עסקת העברתו של טל בן חיים למכבי תל אביב.

מפתיע ביותר היה לאתר את אברהם (אבי) לוזון כדירקטור בחברה הפרטית מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ, וכן כבעלים של החברה מכוח מניות שהוקצו לו בחברת פרו מכבי אבשלום סוסייטי בע"מ (ח.פ 520002247). זאת על אף הצהרותיו כי אינו קשור, למעט אהדתו, למכבי פתח תקווה.

במאמר מוסגר, המידע נאסף מאתרי האינטרנט של רשם העמותות, רשם החברות, ואיגודי הספורט השונים. על כן, על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית, התבקשה דוברת ההתאחדות לכדורגל להשיב לשאלות הבאות: האם יו"ר ההתאחדות, אבי לוזון, מכהן כדירקטור במכבי פתח תקווה? האם עמוס לוזון מכהן כדירקטור במכבי פתח תקווה?

"כידוע אבי לוזון התפטר בדצמבר 2005 מתפקידו כיו"ר מכבי פ"ת, ומחברותו בעמותת מכבי "אבשלום" פ"ת, ומינואר 2006 אינו מחזיק בתפקיד כלשהו במכבי פ"ת, לרבות דירקטור". לאחר שהדגשתי בפני הדוברת כי המסמך שצורף לשאלות הוא של חברת מכבי פתח תקווה (2004) בע"מ ולא לאותה עמותת "אבשלום", התקבלה התגובה הבאה: "איני יודעת פרטים לעניין עמוס לוזון כיוון שאינו עובד/בעל תפקיד בהתאחדות".

בעוד שלעניין אבי לוזון התקבלה תשובה שאינה רלוונטית לשאלה שנשאלה, הרי שבעניין עמוס לוזון בוחרת ההתאחדות להתעלם מחובת הפיקוח המוטלת עליה לעניין בעלי תפקידים בקבוצות הכדורגל.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

שחקן ללא שכר (דעה)

כאשר שכרו של עובד אינו משולם לו כדין, קמה לו הזכות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה מכוח חוק הגנת השכר, וחוקים נוספים. על פי פרסומים שונים בתקשורת, שכרם של שחקני בית"ר ירושלים עוכב במשך חודשים רבים.

ספורטאים, בניגוד לעובדים שכירים במגזרים אחרים, אינם רשאים לפנות לבית הדין לעבודה, אלא מחויבים לבוררות במסגרת ההתאחדות לכדורגל. הם גם אינם רשאים לעזוב את המעביד. ליתר דיוק, הם יכולים לעזוב אך לא יהיו רשאים לשחק עבור קבוצה אחרת, כל עוד כרטיס השחקן והרישום בהתאחדות לא ישונו בהסכמת בית"ר.

כדי לפתור את התסבוכת הזאת השחקן יכול לפנות לכמה גופים. לדוגמא, הרשות לבקרה תקציבית, וארגון שחקני הכדורגל בישראל.

הרשות לבקרה תקציבית דורשת ערבויות, ובטוחות מהקבוצות על מנת למנוע מצבים מסוג זה. על מנת לאכוף את תשלום השכר, רשאית הבקרה התקציבית להוריד נקודות, למנוע מהקבוצה להשתתף בליגה, ולהעמיד לדין משמעתי. בכל מקרה, עצם הפקדת הערבויות לכיסוי הוצאות הקבוצה נועד להבטיח את תשלום השכר, ללא קשר למצבה הפיננסי הנוכחי של הקבוצה. במקרה של בית"ר ירושלים, שרק לאחרונה החליפה בעלים וכיום מוחזקת על ידי אלי טביב בשיתוף עם עמותת האוהדים, נראה שהבקרה התקציבית נרדמה בשמירה. הרי או שהערבויות לא הופקדו או לחלופין בוחרת הבקרה לא לממש את הערבויות הקיימות. העובדה כי חובות השכר נוצרו בתקופה שקדמה לעמותה ולאלי טביב אינה רלוונטית משום שהבעלים הנוכחי רכש את הקבוצה, ועל כן זכאי לזכויותיה וחב את חובותיה.

ארגון שחקני הכדורגל, המתפקד על פי הגדרתו כאיגוד מקצועי שמטרתו לקדם מעמד שחקן הכדורגל, הוקם, בין היתר, לצורך טיפול בסוגיות שכר. באתר הארגון אנו נתקלים בכתבה מרתקת על הלנות שכר בפורטוגל, בהמשך אף קיימת סקירה קצרה של המצב באיטליה. כלומר, או שהארגון יצא לחופשה אירופה או שהוא מתעלם מהמציאות הקיימת בישראל. ההתהדרות של הארגון בדבר פתרון משברי שכר וסיוע לשחקנים זוכה לביטוי נרחב באתר האינטרנט.

אולי נפנה ליו"ר הארגון, חיים רביבו, ונבקש שיתערב לטובת השחקנים שאותם הוא לכאורה מייצג. אותו יו"ר שהצהיר "באתי לתרום מניסיוני ומהיכולת שלי לקידום זכויות שחקני הכדורגל בישראל. יש להם זכויות מסוימות – את חלקן הם קיבלו ואת חלקן לא" והוסיף "השחקנים יקבלו את שלהם, בדרך טובה או בדרך לא טובה. זה נראה למישהו הגיוני ששחקנים לא יקבלו משכורות במשך חודשים והכל יתנהל כרגיל"

אופס. רביבו הודיע לאחרונה על פרישתו מהתפקיד המאתגר והוא כעת משמש כ"נציג הבעלים" בבית"ר ירושלים ואף שוקל לרכוש חלק מהבעלות. מרתק לראות שאותו נציג השחקנים שלקח על עצמו את הדאגה לזכויות השחקן משמש כעת כנציג בעלים בקבוצה שאינה מקפידה על אותן זכויות.

המציאות העגומה של שחקני הקבוצה מתעצמת כאשר הם רואים כי לקבוצה יש כסף על מנת לנסוע למחנה אימון בברלין, להביא זרים למבחנים, ולהתראיין לתקשורת בדבר התקציב הראוי שתעמיד הקבוצה. כל זאת, כאשר כבר כ 4 חודשים נאלצים השחקנים לשמוע כי המשכורת שוב לא הופקדה.

בקטנות

"אישית היה לי קשה להגיב בחיוב מכיוון שידעתי מעט מאוד על כדורגל נשים" גיא עזורי, ראש הצוות המקצועי של פרויקט סגל הזהב לנערות הכדורגל, מנמק את הסיבות לבחירתו לתפקיד, ואת התלהבותו הרבה. בשורה התחתונה, עוד מאמן בוגר בית הספר לאימון של מכבי פתח תקווה שממונה למשרת מאמן תחת שלטונו של אבי לוזון.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מחליפים את לוזון

לפני כחודש הוקמה קבוצת  הפייסבוק "מחליפים את לוזון". הקבוצה הינה פרי יוזמה של אוהד כדורגל בשם מוטי דה פיצ'וטו. מוטי מוכר היטב כאחד מיוצרי "בובה של לילה". כמו גם, כעורך וכותב באתר וואלה. בהמשך חבר אליו אורי בן יוסף, שותף לעבודת הקריאייטיב במשרד הפרסום.

מוטי מדגיש כי בעוד הקבוצה הוקמה לפני כחודש, הרי הרעיון הוא בן למעלה משנה. ועדת זליכה והסערה התקשורתית סביבה הובילו לשינוי בלוח הזמנים ולהקדמת תאריך חשיפת הקבוצה, שיועד להיות במקור סביב המחזור הראשון בליגת העל.

הקבוצה מספרת כי הפרגון הוא רחב וכולל אנשי תקשורת, אוהדים, ואנשי מקצוע.

הקבוצה מדגישה כי השם שניתן "מחליפים את לוזון" אינו מעיד על העמדת אבי לוזון כמטרת הקבוצה במובן הפשטני אלא, במובן הסמלי של שיטה ששוכללה לכדי גאונות מאוסה. שאיפתם הסופית הינה לגרום לשלטון מומחים. כלומר, בתפקידים המקצועיים בהתאחדות יכהנו אנשי מקצוע, שייבחרו על פי אמות מידה רלוונטיות, גלויות, ונתונות לביקורת ציבורית. השקפת העולם של הקבוצה הינה שהכדורגל הוא עבור ולמען האוהדים, ועבורם בלבד. על כן, תרבות העסקנות שפשטה בהתאחדות אינה יכולה עוד להתקיים.

לטענת הקבוצה נעשתה פנייה מסודרת (בנושא הליך בחירת היו"ר) לשלומי ברזל, מנהל אגף ההסברה של ההתאחדות. מיותר לציין, מדובר באנשי תקשורת בעלי ניסיון ועל כן לא הופתעו כאשר פנייתם לא זכתה להתייחסות.

כעיקרון, הקבוצה אינה מעוניינת בהתקשרות עם פוליטיקאים או עסקני ספורט. חריג לעניין זה הוא משה כחלון. אך, לאחר דין ודברים, הוא סירב לרעיון להציבו כמועמד לתפקיד יו"ר ההתאחדות. ככלל, הקבוצה שואפת להציג מועמד מוכר ומכובד. אריק זאבי הוא אחד מאותם המועמדים שהובאו בחשבון על ידי הקבוצה. כמו כן, נעשו פניות לאנשי מקצוע מוכרים מתחום הניהול והשיווק על מנת שיתמכו במועמד ויהוו כוורת מקצועית, בעלת יכולות ניהול שאינן קיימות בספורט הישראלי בכללותו.

הקבוצה דואגת להדגיש כי לנגד עיניה עומדת טובת הכדורגל הישראלי, והחזרתו לשלטון האוהדים. כמו כן, חוזרת ומציינת היא כי מדובר בהתארגנות פרטית שאינה נתמכת על ידי עסקני ספורט או פוליטיקאים.

בשלב זה, טרם פתיחת העונה, כל מה שמבקשת קבוצת "מחליפים את לוזון" היא תלחצו על כפתור הלייק בעמוד הפייסבוק של הקבוצה. בקרוב, יועלו מספר סרטונים בהפקת הקבוצה שיחשפו דמויות מפתיעות התומכות בהתארגנות להחלפת השיטה בהתאחדות הכדורגל, והשבת סדרי עולם.

אכן, בעבר קמו (וכבר הספיקו להעלם) קבוצת פייסבוק הדורשות לעשות סדר בהתאחדות. כך, בין היתר, "בועטים את לוזון מההתאחדות", "אבי לוזון הביתה" "אנטי אבי לוזון". הפעם, ללא ספק, מדובר בקבוצה שמלבד הרצון הכן שלה מורכבת מחבר'ה מוכשרים, בעלי יכולת כתיבה, והיכרות עם התקשורת. יעידו על כך אלפי הגולשים שהצטרפו בזמן קצר מאוד, והחשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה הקבוצה.

קרדיט לתמונה: עמוד הפייסבוק "מחליפים את לוזון"

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מלחמת יחיד, סיפורו של משה בוקר (דעה)

אתמול, במהלכו של יום החג הלאומי שיזכה מעתה לכינוי "יום השקת דו"ח זליכה" חזר ועלה שמו של כתב ספורט "הארץ" משה בוקר. בחודשים האחרונים פרסם עיתון "הארץ" מספר טורי דעה בהם "החמיא" בוקר להתאחדות לכדורגל, ולעומד בראשה. כך, במסגרת הבעת דעה, שאין חולק כי לגיטימית היא.

ביום 1.7.2013, פרסם הכתב שלמה מן (בטורו "עומד בשער", במגזין האינטרנט "העין השביעית") את התרשמותו המקצועית מבוקר, שזכה לכינויים המפרגנים כתב חצר וכתב מטעם. כך, במסגרת הבעת דעה על טוריו של בוקר. מכיוון שאני מחשיב את שלמה מן כאחד הכותבים הטובים ביותר בתקשורת הספורט, שמחתי עד מאוד על העובדה ששרת הספורט, לימור לבנת, חזרה ופרסמה את קיומו של שלמה מן והמגזין בו הוא כותב. הלוואי ופרסום זה יחזיר את שלמה מן לקדמת הבמה, בתקווה שבכך הוא חפץ.

פחות שמחתי מהעובדה ששרת הספורט בחרה שלא להשיב לשאלותיו של משה בוקר לעניין ניגוד עניינים בין חברי הוועדה לבין הגוף המבוקר, ובין השרה לבין אבנר קופל. הרי לשם כך נועדה מסיבת העיתונאים, ובשים לב שבפתחה הודיעה השרה כי תשיב לשאלות העיתונאים.

בסופו של יום, ניתן היה להשיב לשאלת בוקר כי יו"ר הוועדה, פרופ' זליכה לא נטל חלק בדיון או בהחלטה לעניין הבקרה התקציבית (עמ' 24 בדו"ח). לעניין תרומתו של אבנר קופל (לשעבר יו"ר מנהלת הכדורסל, ויו"ר איגוד הכדורסל), הרי קיומה של תרומה בסך 7,500 ₪ (מיום 27.11.2008) מופיעה (כמו יתר התרומות) באתר משרד מבקר המדינה. עניינו של יצחק שום אף הוא ידוע וגלוי לכל. וכך גם לגבי יתר הדברים שהעלה בוקר, במהלך מסיבת העיתונאים. כמו כן, התרוצצותו של ראש מטה משרד הספורט, ומתן פתקאות לשרה, כאילו הגיע מידע מודיעיני איכותי בדבר כוונתו של בוקר לגרום לפרובוקציה, היו טיפה מוגזמות. כמו גם, האיומים המשפטיים שהושמעו על ידי ראש המטה במהלך תוכנית "יציע העיתונות" היו מופרכים, וחסרי בסיס משפטי. ולא רק מהטעם שטרם נבדקו על ידי עורך דין, המתמחה בדיני "לשון הרע". נראה היה כי נועדו הם על מנת להשתיק את פיו של בוקר, ולהרחיק סקרנים פוטנציאלים.

אין לטעות ולחשוב שאני ובוקר אוחזים בדעות משותפות בעניין ההתאחדות לכדורגל.  למעשה, אני מניח שהפער בינינו הוא כפער בין מזרח למערב, ואינו ניתן לגישור. אך למרות הכל, התביישתי לראות כיצד הורחק ממסיבת העיתונאים, דמו, ושמו הטוב הוקזו במהלך "יציע העיתונות", וכיצד הוא זכה לאיומים מנציג משרד הספורט (ראש המטה).

אז נכון, דעתו של בוקר אינה כדעת מרבית אנשי תקשורת הספורט. וכתיבתו אכן מפרגנת "פרגון יתר" להתאחדות ולאבי לוזון. אך, זוהי זכותו המלאה של בוקר, כל עוד לא הוכח כי בוקר פועל ממניעים אסורים. מכיוון שבוקר מעולם לא הורשע בבית הדין של מועצת העיתונות (למיטב הבנתי), עומדת לו זכותו לשמו הטוב, ועל חבריו למקצוע להגן עליו ולכבד את דעותיו.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם