חודש: נובמבר 2011

ברכות למכבי חיפה, האלופה השיגה ניצחון שני ברציפות לראשונה העונה אחרי שגברה במשחק קשה 1:0 בקריית אליעזר על הפועל עכו העקשנית.

מכבי חיפה העלתה את מאזנה ל-22 נקודות והיא רחוקה כרגע 2 נקודות בלבד מהפועל ת"א לה משחק חסר ,למרות ההרחקה של משומר בדקה ה-28 האלופה ניצחה ואפילו שמרה על רשת נקייה ,בחמישי מחכה לה לרנקה בליגה האירופאית.

ביום שני ניצחה מכבי חיפה את בית"ר ירושלים בטדי, ניצחון חשוב למכבי חיפה שרק חיכתה שהשבת תגיע כדי לפגוש את הפועל עכו המפתיעה של העונה. האוהדים הירוקים חיכו בקוצר רוח למשחק כדי לראות סוף סוף ניצחון שני ברציפות העונה בליגה.

לאחר 95 דקות קשות וארוכות, מכבי חיפה יכולה לחייך. האלופה פתחה טוב, אבל בדקה ה-28 הפועל עכו קיבלה פנדל לאחר הכשלה של איל משומר שגם ראה את האדום, מה שלא יאפשר לו לשחק במשחק העונה מול הפועל תל אביב ביום שני בבלומפילד. למזלה של מכבי חיפה, סשפוביץ' בעט את הכדור למשקוף והשאיר את התוצאה על 0:0. במחצית השנייה, שיתוף פעולה מצויין בין צמד החלוצים, עמאשה ודבאלישווילי הוביל ליתרון של מכבי חיפה משערו של הגיאורגי שחוגג את שערו השלישי העונה בליגה וזהו משחק שני רצוף בו הוא כובש.
נראה כי למרות רצונו לעזוב את מכבי חיפה, דבאלישווילי ממשיך לספק את הסחורה ונותן את השערים החשובים שלו. עכו ניסתה לחזור למשחק אבל הירוקים שמרו על רשת נקייה בפעם השנייה העונה בלבד בליגה וזאת למרות שהייתה ב-10 שחקנים זמן רב.

מכבי חיפה קיבלה הרבה הזדמנויות לכבוש את השער השני אבל השחקנים לא הפסיקו להחמיץ, בהתחלה היה זה עמאשה, לאחר מכן איל גולסה, בוקולי ואז שוב גולסה שכנראה כבר איבד את הכוחות וגילגל כדור חלש לידיו של שוער הפועל עכו, דודו גורש.
מבחינת מכבי חיפה זהו ניצחון מאוד חשוב, לא רק צמצום הפערים מהמוליכה והחזרה לצמרת, אלא מדובר בניצחון מאוד חשוב מבחינה מוראלית. מה שרדף את מכבי חיפה מתחילת העונה היה העובדה שמתוך 12 משחקים היא לא הצליחה לנצח אפילו פעם אחת שני משחקים ברצף. עכשיו היא יכולה להיות כבר רגועה ואולי גם לחזור לשחק את הכדורגל שהיינו רגילים לראות ממנה.

למרות הכול, למכבי חיפה עדיין מצפה עבודה לא פשוטה, אפשר לראות שהקישור האחורי עדיין חלש וההגנה פשוט לא טובה. הפועל עכו הגיעה בקלות למצבים אבל לא השכילה לכבוש. תמיד אומרים שכדי לקחת אליפות צריך הגנה חזקה, וזה הדבר האחרון שמכבי חיפה יכול להגיד שיש לה. למזלה של האלופה ההתקפה ממשיכה לתת תפוקה ומביאה ניצחונות, עד כה כבשה מכבי חיפה 26 שערים בליגה, ההתקפה הטובה ביותר בליגה עד כה.

אלישע לוי חייב למצוא את הנוסחה כדי לייצב את ההגנה והדבר הראשון שהוא צריך לעשות בינואר זה להחתים קשר אחורי גרזן סטייל חאבייר דירסאו. שחקן פיזי שיעשה את העבודה השחורה ויחזיק את הקישור מאחור וידחף את הקבוצה קדימה. בסך הכל, תמיר כהן עשה עבודה טובה מאוד ונראה שהוא מתחיל להיכנס לעיניינים ואולי מכבי חיפה תוכל להרוויח ממנו את הניסיון ומשחק ההתקפה שלו שהיה חסר למכבי חיפה בשנים האחרונות מעמדת קשר 50:50. אבל לפני ינואר, למכבי חיפה מצפה משחק חוץ מאוד חשוב בלרנקה ביום חמישי בליגה האירופאית. האלופה תשחק ב-GSP בניקוסיה שיעלה זיכרונות רבים מעונת הצ'מפיונס ליג הגדולה ותהיה חייבת ניצחון כדי להבטיח עלייה לשלב 32 הגדולות של המפעל, כל זאת כמובן אם שאלקה תנצח את סטיוואה בוקרשט בגרמניה. אין ספק שניצחון חוץ בלרנקה יוציא הרבה מאוד לחץ מהאלופה שיכולה להגיע רגועה יותר למשחק העונה בבלומפילד ביום שני מול הפועל תל אביב. משחק חשוב מאוד למכבי חיפה מכל הבחינות.

בסך הכל, בתקופה הקרובה מצפים למכבי חיפה משחקים מאוד חשובים ומכריעים וכמו שנאמר בפעם הקודמת, אם מכבי חיפה תוכל להגיע למשחקים הללו מוכנה מבחינה מנטאלית וטקטית, היא גם תוציא את הנקודות החשובות ותוכל לרוץ חזק קדימה, לא רק בליגה אלא גם באירופה. דבר כזה יכול למחוק את פתיחת העונה הנוראית של מכבי חיפה שהייתה מהגרועות שלה בשנים האחרונות וללא ספק העפלה לשלב הבא באירופה תשכיח את ההדחה הכואבת מליגת האלופות אחרי עוד השתתפות של הירוקים במפעל שבו בדרך כלל הישראליות מביאות הצלחה.

מאז ומתמיד, מאז שולדימיר דבאלישווילי נחת בחיפה היו את אלה שאהבו אותו, והיו את אלה ששנאו אותו וטענו שהוא לא חלוץ. אז הוא חלוץ או לא? ומהם דרישות המערכת של מכבי חיפה בכלל?

בואו ואתן לכם הקבלה מעולם אחר, עולם המחשבים, אם אני אדם שמשחק במשחקים ברשת, מן הסתם שאני אקח חבילת גלישה (באינטרנט) גדולה וחזקה באינטרנט, אפילו 100 מגה, וגם כרטיס מסך חזק וזכרון וכו'…כל זה כדי שמשחקי הרשת יעבדו טוב. אם אני לוקח מחשב רק לשימוש מצומצם באינטרנט ובדואר האלקטרוני רוב הסיכויים שכרטיס המסך שלי לא יהיה להיט, וכך גם כל שאר המערכת, ואני אקח חבילת גלישה נמוכה, זה לא אומר שהמחשב שלי לא טוב, הוא פשוט טוב לשימוש שאני מחפש. אם אני צריך נעליים לאימוני כדורגל רוב הסיכויים שאני לא אקנה מגפיים…נכון?

כך זה גם בכדורגל, יש כל כך הרבה סוגים של שחקנים ועמדות, ולכל קבוצה יש דרישות מערכת מסוימות לכל שחקן ועמדה, ואת הדרישות הללו היא צריכה לדעת ולהכיר ודרכן לבחור שחקנים נכונים למערך, בין אם זה ברכש של זרים ובין אם זה בבחירה של שחקני נוער שיעלו לבוגרת.

הבעיה מתחילה כשקבוצה לא יודעת מה הדרישות שלה, ומשנה את הדרישות שלה תוך כדי העונה. אצלנו בכדורגל הישראלי לרוב חושבים שחלוץ עושה הכל, גם עושה משחק, גם נוגח טוב, גם בועט טוב, מתמקם טוב, אבל מה לעשות, לא כולם איגביני יעקובו. איגביני למשל היה חלוץ שעשה כמעט הכל, גם עשה משחק, גם בישל, גם כבש, יכל לקבל כדור ולהתחיל לרוץ, אך חלוצים בסטייל שונה, שהגוף המסיבי שלהם וצורת האימונים שבה עבדו בנו אותם להיות חלוצי רחבה, ולא פליימקרים.

מכבי חיפה בשנתיים האחרונות הייתה משחקת עם חלוץ אתלטי וחלוץ וטכני, כשלצידו חלוץ מסיבי שפחות מניע כדורגל, ומתעסק יותר במיקום ברחבה ותנועה שמושכת שחקני הגנה. בעונה שעברה היו אלה חמד ודבאלישווילי. חלק גדול מהשערים של חמד נוצר ע"י ריצה שלו עם הכדור עד השער או כדור שהוא קיבל כאשר ולדימיר דבאלישווילי עושה תנועה ומושך שומר. ודבאלישווילי? כמעט כל שעריו היו שערי רחבה, מיקום טוב, נגיחה, בעיטה בשתי רגליים, לא זכור לי שער של דבאלישווילי שאותו הוא התחיל בריצה מהירה מהחצי…

לפני כחודשיים בערך היה נראה כי אלישע לוי שינה את דרישות המערכת שלו, ורצה שני חלוצים טכניים מהירים, כמו וויאם עמאשה ותומר חמד, ולכן, הצעד המתבקש והנכון ביותר הוא באמת למכור את הגיאורגי, לא כי הוא לא שחקן טוב, כי הוא לא מתאים לדרישות, לטקטיקה החדשה שנוצרה.

אז יש לי שאלה אלישע, אתה יודע מה אתה רוצה מחיפה? אתה יודע מה המערך? איזה עמדות ואיזה סוג שחקנים אתה רוצה? כי אם אתה בונה על חלוץ מטרה, שמתמקם טוב ברחבה בלי הרבה התערבות במשחק המסירות, דבאלישווילי הוא שחקן מעולה לדרישה זאת, רק תדע מה אתה רוצה, אם נסתכל טוב טוב נראה שכמעט כל שער של דבאלישווילי היה שער רחבה, בין אם נגיחה או בין אם סיבוב ובעיטה באחת מרגליו (בשתיהן הוא בועט מעולה), אז למה אתה גורר אותו להתערב גם במשחק המסירות? למה הוא צריך לקבל כדור רחוק מהרחבה ולנסות ליצור לעצמו מצב?למה? תסתכלו טוב טוב, על כל משחק שבו הגיאורגי שיחק לבדו בחוד או ביחד עם מישהו לצידו, והתערב במשחק המסירות, ניסה לקחת כדור ולרוץ איתו, הוא לא הבקיע! לא כי הוא לא חלוץ טוב, כי הוא פשוט לא פליימייקר! זה הכל…הוא שחקן רחבה…

עוד דוגמא טובה היא יאיא סיידו, אם אלישע לוי רוצה קשר אחורי גרזן שמחלץ כדורים ומוציא כדור להתקפה הוא צריך לבדוק האם יאיא מחלץ מספיק כדורים, וכמה כדורים הוא מאבד בהשוואה לאלה שהוא מחלץ, ומעבר לזה, אם אלישע מחפש קשר 50:50 בסטייל של ז'וטאוטאס וכיאל, האם סיידו באמת יתאים לעמדה זאת?

אנחנו נוטים מהר מאוד להגיד אם שחקן טוב או לא, לפני שעוד חשבנו על מיקומו על המגרש, והדוגמא האחרונה שלי בהחלט, היא אלון חרזי, חלוץ, שחקן התקפה, למד איך לכבוש שערים במדי הכח רמת גן, אך בעונותיו הראשונות בחיפה תחת גיורא שפיגל ושרף הפך בכלל למגן, ונהיה לאחד המגנים הטובים ביותר בתולדות המועדון והמדינה.

אז רגע…דבאלישווילי טוב או לא? אני חושב שלא זאת השאלה, המספרים מדברים בעד עצמם, הבחור כובש, וזה מעבר לשערים שהוא שם בטדי בניצחון 1:4, השאלה היא מה המערך שחיפה משחקת בו והאם הגיאורגי מתאים אליו…אלישע? יש לך תשובה?

אם הייתם שואלים אותי לפני שבועיים אם יש למכבי חיפה סיכוי לחזור למאבק האליפות, הייתי אומר שלא. מכבי חיפה נראתה רע ולא הייתה יציבה ונראה כי מלבד הבעיות על הדשא יש לה גם בעיות בחדר ההלבשה.

אבל אתמול הדברים השתנו, יניב קטן עשה סולחה עם ניר דוידוביץ', סולחה שהייתה צריכה לקרות מזמן, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם ואולי הדבר המשמעותי ביותר הוא הניצחון המשכנע בטדי 1:4 על בית"ר ירושלים.

הניצחון הגדול במגרש קשה מאוד מול קבוצה עיקשת ולוחמת יכול לתת דחיפה מוראלית גדולה למכבי חיפה שסוף סוף נראתה שמחה על המגרש. מה שאיחד את מכבי חיפה בשנים האחרונות היה חדר ההלבשה, וזה מה שאבד לה בתחילת השנה.

עכשיו נראה שחדר ההלבשה מתחבר וזה רק יעבוד לטובת האלופה. מלבד זאת, מכבי חיפה יכולה לנצל את המעידות החוזרות של התל אביביות שממשיכות לאבד נקודות ובמחזורים הקרובים מצפים להם משחקים קשים.

הפועל תל אביב כבר במחזור הקרוב תפגוש בדרבי את מכבי תל אביב למפגש טעון שיכול להיגמר בניצחון לכל אחת אבל גם יכול להיגמר בתיקו, משהו שבוודאי מכבי חיפה מאחלת ומייחלת שיקרה. לירוקים אומנם מצפה משחק בית קשה מול הפועל עכו אבל כולנו יודעים שמכבי חיפה יודעת להתעלות על עצמה במשחקים גדולים. שבוע מאוחר יותר מגיעה עוד הזדמנות גדולה עבור מכבי חיפה כשהיא תגיע לבלומפילד למשחק צמרת קשה מול הפועל תל אביב, עוד הזדמנות גדולה לצמצום הפערים. במחזור האחרון של הסיבוב הראשון מצפה להפועל תל אביב עוד מפגש קשה, הפעם מול קריית שמונה בחוץ, בעוד למכבי חיפה יש דרבי מול הפועל כשכולם בוודאי צופים לניצחון ירוק. הרי האדומים לא ניצחו בדרבי כבר 10 שנים.
מכבי חיפה צריכה לקחת את ה'צאנס הזה בשתי ידיים ולסיים את הסיבוב בקאמבק בצמרת שיכול אפילו להוביל אותה למקום הראשון. הכול תלוי עכשיו במכבי חיפה, יש לה את הסגל הכי טוב בארץ, היא רק צריכה לייצב את ההגנה ולהגיע מוכנה מנטאלית לכל משחק והדרך חזרה לצמרת בטוחה.

אני מודה ומתוודה מראש. גם אני התעלמתי מהכתובת, למרות שהיא הייתה על הקיר. הרבה יותר קל, כמובן, לדבר בדיעבד, אבל למרבה המזל לא אני האיש שהיה צריך לראות את הדברים מבעוד מועד; והדברים הם ברורים: למכבי חיפה במצבה הנוכחי יש סיכויים קלושים מאוד להצליח.

קבוצה קרועה מבחינה חברתית לא יכולה לעלות למגרש ולשחק כאילו הכל בסדר. כדורגל הוא לא ספורט יחידני, אלא ספורט קבוצתי, ואם המרקם הקבוצתי חולה, הכדורגל בהתאם.

העניין שאני מדבר עליו הוא כמובן יחסי העימות-התעלמות השוררים בין ניר דוידוביץ' ליניב קטן. לא מדובר בשני שחקנים מן המניין. מדובר בקפטן הקבוצה ובסגנו. מדובר בשני השחקנים הכי ותיקים בקבוצה, ושניים מן המבוגרים ביותר בה.

בקבוצה המורכבת מממספר גדול של שחקנים חדשים, ואולי חשוב מכך – הרבה מאוד שחקנים צעירים, השלד הותיק של הקבוצה הוא האחראי על יציבות המערכת; גם על המגרש וגם מחוצה לו. עימות שכזה בין שני השחקנים הבולטים ביותר בקבוצה, לא יכול לבוא בד בבד עם שקט ותחושה חיובית בחדר ההלבשה. כאשר שחקן צעיר מרגיש שתקשורת חיובית ותקינה עם שחקן אחד, עשויה להיראות כחוסר נאמנות כלפי שחקן אחר, יכולה להיווצר התפלגות בין שחקני הקבוצה (בשפת התקשורת – מחנאות).

כשניר קלינגר הרגיש ב-2003 שהקבוצה שלו נמצאת במצב דומה, הוא חתך מיד את שני השחקנים הבולטים, היקרים והחשובים ביותר בקבוצה, טל בנין ואבי נמני. מבחינה מקצועית, החשיבות של בנין ונמני עבור מכבי תל אביב הייתה גבוהה בהרבה מחשיבותם של דוידוביץ' וקטן במכבי חיפה הנוכחית, אך קלינגר הבין כבר אז שהמצב החברתי בקבוצה חשוב יותר מהכל.

ניר דוידוביץ' פגוע. כולנו יודעים זאת.

הוא פגוע מיניב קטן שבחר להניף את צלחת האליפות יחד עם אריק בנאדו, ולא הזמין גם אותו לחלוק את ההתרגשות. הוא מרגיש ששחקן במעמדו ראוי היה להיות הראשון שלו יניב קטן יקרא, ולא בנאדו שרק חזר באותה העונה לאחר מספר שנות גלות בירושלים.

האם הוא פגוע בצדק? בכלל לא רלוונטי. שיחה בארבע עיניים עם יניב קטן בוודאי הייתה פותרת את העניין. לשפוך בתקשורת את כל הטינה כלפי חבר לקבוצה זה דבר שספורטאי לא יכול לעשות, בוודאי לא כאשר שניהם עדיין נמצאים במועדון.

לא רק מקטן נפגע ניר דוידוביץ'. גם מאלישע לוי הוא נפגע, מכיוון שהאחרון בחר להחתים שוער נוסף שילחם איתו על המקום בהרכב. ניר דוידוביץ' הרגיש שהוא עדיין ראוי להיות שוער ראשון בלי תחרות, אלישע לוי טוען ששניהם מצוינים ושתחרות היא דבר בריא, והאוהדים זוכים לראות בכל שבוע שוער אחר על המגרש, דבר שמקשה על חוליית ההגנה לפתח תיאום ויציבות, ואילו על השוערים עצמם בעיקר מקשה לפתח ביטחון.

אפשר לטעון שלא מגיע לדוידוביץ' להיות בתחרות על אפודת השוער. אפשר לטעון שהוא עשה מספיק במכבי חיפה כדי לקבל את הקרדיט להיות השוער הראשון באופן קבוע. אפשר לטעון הרבה דברים לזכותו, אבל חייבים להודות באמת, שנגלתה לעינינו לא פעם בשנתיים האחרונות: ניר דוידוביץ' כבר לא מספיק טוב. לצד עצירות יפות ומשחקים טובים, דוידוביץ' מציג בלא מעט משחקים יכולת פושרת, שכבר עלתה למכבי חיפה בלא מעט נקודות. האינסטינקטים המצוינים שלו נשארו, אבל המיקום והריכוז כבר לא כמו בעבר, ובאופן כללי ניתן לומר שדוידוביץ' מראה בעיקר חוסר יציבות.

אם ניר דוידוביץ' היה משלים עם המצב כמו שהוא, והיה מקבל בהבנה את הבאתו של שראנוב והעדפתו על פניו, הוא היה מוסיף הרבה כבוד לעצמו וגם לקבוצה.

המצב הנוכחי במכבי חיפה מאוד לא בריא, והוא לא יכול להימשך. או ששני הקפטנים ישכינו שלום ביניהם ויפתחו דף חדש, או שלפחות אחד מהם יצטרך ללכת.

על פניו עושה רושם שניר דוידוביץ' הוא גורם הבעיה העיקרי, אבל יכול להיות שזאת סתם התמונה שמצטיירת כלפי חוץ. כל החלטה של אלישע לוי תתקבל בהבנה, ובפרט שאכן תתבצע החלטה.

ניתן עוד להציל את העונה של מכבי חיפה, אבל צריך לעשות את זה באופן חד והחלטי. בפילוג וריחוק חברתי קבוצת כדורגל לא יכולה להצליח. או שיעשו שם משהו עכשיו, או שהעונה הנוכחית של מכבי חיפה נידונה לכישלון.

אחרי שלושה חודשים בסטנדרד ליאז' וארבע הופעות בלבד אפשר להגיד בפה מלא שהשילוב של מאור בוזגלו  בליאז' נכשל ובגדול. מאור בוזגלו לא השתלב ולא התאקלם טוב בבלגיה וכנראה שבסטנדרד ליאז' לא מתלהבים ולא מחזיקים ממנו כשחקן. אז איך זה שכשרון כה גדול שנחשב לכוכב בליגה שלנו בישראל מדשדש אפילו בליגה הבלגית?

מאור בוזגלו רק בן 23, אחד הכישרונות הכי גדולים שצמחו כאן בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי, שחקן נבחרת ישראל, שחקן שגדל במכבי חיפה, היה אחראי להצלחתה של סכנין ושיחק גם במכבי תל אביב, עזב בחודש אוגוסט האחרון את הארץ ועבר לשחק בסטנדרד ליאז' הבלגית. בוזגלו שבינואר הקרוב יחגוג 24 עבר לבלגיה אחרי בלאגן שלם וקרבות מתוקשרים עם הנהלת מכבי תל אביב שלא ספרה ולא רצתה אותו בשורותיה העונה. הטענה הבולטת הייתה שמאור בוזגלו פוגע במרקם החברתי של הקבוצה. אין ספק שלמאור יש כשרון ענק אבל יש לו גם לא מעט בעיות משמעת שנובעות עקב התערבותו המוגזמת מדי לטעמי של אביו, יעקב.

כרגע זה נראה שמאור נכשל בבלגיה וכמעט שלא משחק, אחרי שלושה חודשים הוא שיחק רק 205 דקות בליגה, 90 דקות בגביע ו-68 דקות בליגה האירופית. מיותר לציין שלמאור בוזגלו אין אף בישול וגם לא שער. בקצב הזה, אם מאור בוזגלו ימשיך לשחק כה מעט ובהזדמנויות המעטות שנותנים לו לא לנצל אותן גם אז לא מן הנמנע שהקבוצה תרצה לשחררו כבר בינואר הקרוב. היו דיבורים על כך שבוזגלו ישחק באנגליה אבל אחרי הכישלון שלו בבלגיה, תוך שנה אני מאמין שהוא יחזור לליגה שלנו, ליגת העל. בסופו של דבר, גם הוא ימצא את עצמו מדשדש בקבוצת אמצע טבלה בליגה הישראלית אחרי לא מעט לגיונרים שניסו את מזלם בליגות שונות בחו"ל וחזרו מהר מאד אחרי שנכשלו שם.

כל מה שנותר לנו לקוות הוא שכבר החל ממחר (שישי) בערב במשחק החוץ של סטנדרד ליאז' בליגה בחוץ נגד לובן במסגרת המחזור ה-14 מאור יתחיל לקבל הרבה יותר הזדמנויות בהרכב שיוכל להוכיח את כל הפוטנציאל הגדול שיש בו ואז אני מאמין שגם יגיעו השערים והבישולים.

פשוט לא הגיוני, משהו בכדורגל העולמי נהיה משוגע מדי. כוכבות רגעית ומהירה מדי? ניפוח תוצאות לא הגיוני? אנחנו עומדים בפני אחד מהשינויים הגדולים ביותר בכדורגל העולמי, אחד מהם נובע מכל השידורים והצילומים בלייב של המשחקים (כמעט כל משחק מצולם!) ועוד סיבה היא כוכבנות יתר של שחקני כדורגל.

אז ממה מתחילים? בואו נתחיל מהגיבורים של הכדורגל העולמי, או אולי דווקא נתחיל מהגיבורים הגדולים של הכדורגל הישראלי, אבל אם נחשוב על זה, יובל נעים חזר להיות גיבור? הרי הוא ניצח את מכבי תל אביב הגדולה, לא? ואם שבוע הבא יפסיד הוא שוב לא יהיה גיבור? וחיפה? שבוע אחד באירופה היא אחת הקבוצות החזקות בארץ, שבוע אחרי הוא קורסת בליגה? ואולי נזלוג לחו"ל, מסי לא כבש שלושה משחקים! שלושה משחקים! אז סימן שהוא במשבר? משהו כאן נהיה רגעי ומהיר מדי, אנחנו שוכחים מה שקל לנו לשכוח וזוכרים את מה שנוח לנו, אי אפשר למדוד הצלחה והישגים כל דקה במשחק, את זה עושים המאמנים עם סטטיסטיקות ונתונים תוך כדי משחק וגם אחרי, אנחנו יכולים להתחיל לחפש הישגיות ותוצאות כל חודש, או שבוע, ולהתרכז ביכולות, ביתרונות ובחסרונות, אבל אי אפשר! אי אפשר להכתיר כל שבוע גיבור אחר על כל פעולה טובה או לא טובה.

רק שתשימו לב, סארי פאלח מקבל מחמאות כל כך גדולות, באמת לילד יש כשרון ברגליים, הוא אולי עוד לא מנוסה ולא הכי פיזי, אך הוא גבוה ומשחק חכם. ראיתי את המשחק האחרון של מכבי חיפה מול בני יהודה, סארי עשה טעות בהרחקה, בהילוכים החוזרים לא הפסיקו לחזור על שמו, כמה שהטעות היא נוראית, ואיך עושים טעות כזאת? ולמה לא לבעוט חזק יותר או חלש יותר, מה יהיה? עוד ביקורות? אנחנו נותנים מחמאה אחת על אלף פעולות טובות של שחקן ואז מעיפים עליו 1000 ביקורות על טעות אחת?

טעויות הגנה היו מאז ומתמיד, מימי צבי רוזן ועוד לפני, עד לאבי כהן ז"ל, אמיר שלח, בנאדו וגרשון… אך היום כשיש 10 מצלמות על המגרש ניתן לראות את הטעות מכל הכיוונים, וכך אנחנו בתור צופים ופרשנים יכולים לקלל מיותר זוויות, להתעצבן מיותר זוויות (של אותה טעות כמובן), הרי כל אחד מאיתנו הוא אלכס פרגוסון קטן בבית שפשוט לא בא לו לפתוח בקריירת אימון, אז את הביקורות אנחנו סופגים מעמדת השידור בבית, ואחר כך מהריקושטים של התקשורת בבוקר שאחרי…

אני אתן לכם תמונת מצב יבשה לחלוטין נקייה מכל הטיה, הרי הטבלה לא משקרת (אלא אם כן לוזון החליט אחרת…). אחרי 11 מחזורים, הפועל תל אביב מובילה את הליגה עם 23 נקודות, מכבי תל אביב עם 20 נקודות במקום השני ומכבי חיפה במקום השביעי עם 16 נקודות. מצב קצת הזוי, לא? אם הייתי אומר לכם שחיפה מקום שני, משהו שם גם היה יכול להיות הגיוני, למה? כי חיפה נמצאת בפער של 4 נקודות בלבד ממכבי ו-7 מהפועל, ולהזכירכם אנחנו בתחילת העונה, ובואו לא נדבר על ק"ש ונתניה המפתיעות שכל אחת מהן גם מדורגת גבוה ומשחקת מעולה, אז מה למדנו?יש גיבורים או אין?

הכל פתוח בליגה שלנו, במיוחד כשהפערים עדיין לא עוקפים את ה-10 נקודות, קבוצות לא מתפרקות לחלוטין ויש עוד 19 משחקים לסיום העונה הסדירה, ובחישוב זריז זה אומר עוד 57 נקודות בקופה!

לסיכום, הכי קל ליצור כוכבים ולהרוס אותם ברגע, הרי ככה עושים כותרות, ככה מנפחים אשליה על יכולת הרואית שאולי עדיין לא קיימת. בואו לא נקדים את המאוחר, כי בסופו של דבר תסתכלו על יובל נעים, זה לא כל כך נעים יום אחד להיות בפסגה ויום אחר כך להיות מאוים ע"י 200 אוהדי בית"ר ירושלים, או שאולי כרגע, זה לא כל כך נעים להיות – יובל נעים.

אתם יודעים מה, אני אפילו מתחיל לחשוב שאני יכול לכתוב מה שבא לי לסיום, אולי היום אני אהיה הכתב עם הפוסט הטוב ביותר בישראספורט אבל מחר אף אחד כבר לא יזכור את זה…שוכחים מהר…

אחרי 11 משחקי ליגה הקבוצה של אלישע לוי נמצאת רק במקום השביעי עם 16 נקודות בלבד, 7 נקודות רחוקה מהפועל תל אביב שבמקום הראשון. הרבה זמן לא זוכרים בכרמל פתיחה כזאת רעה וגרועה של הירוקים שהשיגה 4 ניצחונות בלבד אחרי 11 משחקים.

דווקא אחרי ששחר פתח את הכיס והביא לאלישע לוי לא מעט שחקני רכש, נראה שהעונה זהו המשבר הכי גדול ורציני שעובר על הקבוצה בתקופתו של אלישע לוי, אף יותר מהחמצת האליפות להפועל תל אביב בעונת הקיזוז. אז מה לא עובד באימפריה הירוקה של מר שחר?

נראה שבפעם הראשונה המאמן אלישע לוי בתקופתו בחיפה צריך להתמודד עם סגל גדול מאד ורחב של שחקנים, עם לא מעט כוכבים ונראה שאלישע מתקשה מאוד לעשות סדר בקבוצה שלו. לקבוצה יש יותר מדי חלוצים כשבכל משחק כמה חלוצים נמצאים חלקם בספסל וחלקם אף מחוץ לסגל ביציע. נראה שלקבוצה יש זרים בינוניים לגמרי ומטה, בוליאט הבלם הקרואטי לא פוגע ומשלים הגנה די חלשה של הירוקים שספגו כבר 14 שערים, מה שלא מתאים לקבוצה שרוצה אליפות. הקבוצה ספגה ב-10 משחקים מתוך ה-11 מה שמצביע על הגעגועים העזים לאריק בנאדו שפרש עקב בעיות בליבו. מה שלא ברור היא השאלתו של הבלם האוקראיני אנדריי פילאבסקי לבית"ר ירושלים, למרות שהוא עבר פציעה לא קלה הוא בהחלט יכול להוות פתרון הולם להגנה הרעה של אלישע לוי. פילאבסקי בעונה שעברה בהחלט היה עמוד תווך בהגנה הירוקה ביחד עם בנאדו.

גם הקישור האחורי של מכבי חיפה לא ממש מתפקד, סיידו לא מספק את הסחורה, תמיר כהן עוד לא נכנס לעניינים וגוסטבו בוקולי כבר מבוגר מדי על מנת לעשות הכל לבדו. אייל גולסה ויאיא סיידו ממשיכים לקבל קרדיט אינסופי מהמאמן על אף תרומתם הדלה לקבוצה וזה ממש לא מובן, במיוחד לאחר סדרת החינוך שאלישע עושה לכמה וכמה שחקנים. ביניהם עידן ורד, דלה ימפולסקי, עלי עותמן, חיים מגרלשווילי, חן עזריאל.

הקבוצה משחקת בלי חשק, בלי רצון, בלי תשוקה ונראה שיש לא מעט בעיות חברתיות בקבוצה שמשפיעות ופוגעות ביכולת. גם הזיגזג בעמדת השוער, שכמעט מדי שבוע עומד שוער אחר, פעם שראנוב ופעם דוידוביץ' לא מוסיף לביטחון ההגנה. גם המאמן וגם השחקנים אשמים במצבה של הקבוצה כיום ונמצאים באותה הסירה, לכן הם חייבים להוציא את הקבוצה לדרך חדשה וטובה יותר. אבל אם האווירה בחדר ההלבשה תמשיך להיות עכורה ושחקנים מסויימים יהיו נגד המאמן והמאמן נגד אותם שחקנים אז מצבה של הקבוצה יכול ללכת ולהחמיר אף יותר, מצב שבו יענק'לה שחר לא ירצה שיקרה.

שחר ידוע כאחד שלא ממהר לפטר מאמנים ולכן לדעתי הוא יחכה לחודש ינואר כדי לשחרר מספר שחקנים ואולי לצרף כמה חדשים במקומם, רק בסוף העונה, אם העונה תהיה באמת חלשה עבור הירוקים יתכן והצדדים ייפרדו לאחר תקופה ארוכה, דבר שאולי יכול להביא את ראובן עטר להיות מאמנה הבא של מכבי חיפה, דבר שכמעט כל אוהד ירוק חולם עליו.