בפ.ס.וו איינדהובן מנסים לעכל את העובדה כי הם איבדו את ההגמוניה בליגה ההולנדית. שלוש עונות שחונות בהן ראו את האליפות נוסעת לטוונטה ואלקמאר הקטנה, וגם חוזרת ליריבה הגדולה מאיאקס, מחייבות את הקבוצה מדרום מזרח הולנד לחזור לעניינים.
בצורת כזו של תארים לא זכורה ביציעי ה"פיליפס סטדיון" הרבה זמן. מועדון הפאר ההולנדי שחתום על 21 תארי אליפות ב-57 עונות בליגה הבכירה של הולנד, לא יכול להרשות לעצמו לתת ליוצרות להתהפך ובצורה כל כך בולטת.
זה כאילו נישלו אותם מכס היוקרה, פעם אלקמאר הקטנה, פעם טוונטה, ואשתקד היא אפילו לא היוותה חלק מהמאבק המטורף בין איאקס לטוונטה, שהסתיים בחלוקת צודקת של התארים, והחזיר את הקבוצה מאמסטרדם ואוהדיה לככב על פודיום המנצחים הגדולים.
אולי זו אדישות המתרגלים?
פ.ס.וו התרגלה להיות המלכה ההולנדית במהלך שנות ה-2000. נכון, הכוכבים הכי גדולים שיצאו מהמועדון ומוכרים לכלל אוהדי הכדורגל בעולם הם רומאריו ורונאלדו הברזילאים שכיכבו אי אז באמצע שנות ה-90 ולא הפסיקו להמטיר שערים על רשתות היריבות, אך בל נשכח אגדות הולנדיות כמו פיליפ קוקו, רוד ואן ניסטלרוי (שגם כן היה למלך השערים במדיה האדומים לבנים), מארק ואן בומל ויאפס תאם, ששמם חתום כחלק מההיסטוריה המפוארת של המועדון.
שנות הזוהר של שנות ה-2000 שבשיאם הגיעה הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות, יחד עם חוס הידינק על הקווים, ושורת כוכבים בראשם של אריאן רובן, ג'פרסון פארפאן, מטייה קזמן, ופארק ג'י סונג, כשלאחריהם גם הברזילאים אלכס והורליו גומש, לא נתנו סיכוי ליריבות המקומיות במאבק על תואר האליפות.
ה"חקלאים" יצרו לעצמם מעמד של שליטים יחידה בכדורגל ההולנדי, שמידי פעם גם חווים הצלחות בזירה האירופית, עד שהידינק סיים את הקדנציה בת ארבע השנים שלו.
מאז היציבות בעמדת המאמן נעה בין אכזבות לחוסר הצלחה, כאשר רונאלד קומאן, עדיין מנסה להוכיח כי הוא לא מאמן כושל, למרות אינספור אכזבות, (העונה ינסה לשקם את פיינורד המפוררת), וכך גם ניסויים שכללו את אחד מסמלי המועדון, יאן ואוטרס, שהחליף את קומאן המפוטר, את סף ורגוסן, ההולנדי שעוד הצליח להרים את הקבוצה לאליפות האחרונה שלה, ולאחר מכן גם את הוב סטיבנס שלא ממש הצליח ופוטר גם הוא.
עידן רוטן
מי שמוליך את הקבוצה ומתחיל את עונתו השלישית בה, הוא פרד רוטן, המאמן שהגיע לאחר הצלחות בטוונטה ושאלקה. מעמדו של רוטן כמאמן מוערך ביותר מקבל משמעות כאשר למרות חוסר הצלחה יחסי הוא עדיין אוחז בכיסא המאמן שלא כמו קודמיו לתפקיד, אך העונה הזו יאלץ לנפק גם תוצאות, קרי תארים, אחרת גם חסידיו הגדולים לא יוכלו להשאירו בתפקיד.
למרות ספקות לגבי המשכו אחרי כישלון אשתקד, שההישג הבולט בה הוא אותו ניצחון היסטורי 0-10 על פיינורד, נתנו בו אמון, והג'נרל המקצועי, ג'סטין סאנדרס, צוטט באומרו כי, "אנחנו מאמין בפרד רוטן, צריכים לעבוד במהרה בכדי להצליח בעונת המשחקים הבאה".
רוטן שנחשב לאשף טקטיקה, חייב העונה לספק קבלות ולשם כך קיבל חיזוק בכדי להשיג את המטרות הללו.
מאוטרכט שנפרדה מנכסייה, רכשה פ.ס.וו בעסקה כוללת את הקשר המצוין קווין סטרוטמן, ואת חברו לאגף השמאלי, הבלגי, דרייס מרטנס, תמורת סכום של 13 מיליון יורו.
סטרוטמן, בן ה-21, כבר הספיק לתפוס מקום בסגל הנבחרת ההולנדית, ונחשב לקשר מחונן שינווט את כל מהלכי הקישור של פ.ס.וו. עוד מרטנס אמור לתפוס מקום באגף השמאלי לאחר החלל שהותירה עזיבתו של באלאש דז'ודז'אק.
השניים כיכבו אשתקד במדי הקבוצה הסוחפת של אוטרכט שהצליחה להביך פעמיים את איאקס, במשחקים שאולי קנו את ראשי היריבה במטרתם לרכוש את הצמד. בנוסף אליהם אחד הכישרונות העולים של הכדורגל ההולנדי, ג'ורג'יניו ווינאלדום, בחר לעזוב את פיינורד ולהצטרף לחבורה השאפתנית מה"פיליפס סטדיון".
יחד עם אולה טויבאנן הקפט
ן השבדי בחוד לצידו של ג'רמיין לאנס, וקישור בהנהגתם של אורלנדו אנגאלר ואטיבה האצ'ינסון הקנדי, יצרכו שחקני הרכש להוסיף מימד של כוח ועומק בכדי להשכיח את עזיבתם של הכוכבים הגדולים, באלאש דז'ודז'אק, שעבר לאנז'י מחצ'קאלה הרוסית, ועזיבתו אשתקד של הברומטר, איברהים אפלאיי באמצע העונה החולפת.
תחילת העונה סידרה לפ.ס.וו משחק חוץ באלקמאר, אך אחריו ועד למפגש הגדול במחזור השישי נגד איאקס, צפויה לחבורה של רוטן האפשרות לצבור ביטחון בכדי להיכנס ברגל ימין לעונה.
הליגה ההולנדית שתיפתח בעוד שבוע, צפויה לשוב ולרתק באמצעות המאבק בין איאקס לאיינדהובן ולספק מנה גדושה של נחת לתושבים המקומיים שחיכו לחזרתן של שתי הקבוצות הכי גדולות של הולנד.
עבור פ.ס.וו ופרד רוטן זוהי עונה משמעותית, זו שתקבע את עתידו ואולי גם את עתידה של הקבוצה. הצלחה והסדר חוזר על קנו, כשלון ועריפת ראשים צפויה להיות משמעותית.